ע"פ 1211/00 יאיר טובי נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, על-פי הודאתו, בביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. בית-המשפט המחוזי (השופטים אביגדור משאלי, נסים ישעיה ומרים סוקולוב) גזר על המערער עונש של שלוש שנות מאסר, מתוכן 18 חודשים לריצוי בפועל, והיתרה על-תנאי. מכאן הערעור שבפנינו, אשר הופנה כנגד חומרת העונש.

אביו של המערער הוא אדם המוכר כחולה נפש. האב היה מאושפז מספר רב של פעמים בבתי-חולים פסיכיאטריים, וטופל בתרופות עקב נטייתו לאלימות. משלא נטל את התרופות, נהג האב באלימות כלפי בני משפחתו. באחת ההזדמנויות בהן השתולל האב באלימות, נטל המערער אקדח שנשא עימו במסגרת עבודתו כמאבטח, וירה מספר יריות אל עבר פלג גופו העליון של האב. האב אך נפצע, למרבה המזל, ואחר-כך אף החלים מפציעותיו.

בערעור שבפנינו נטען, כי לאור האמור לעיל, בצירוף בעיותיו הנפשיות של המערער עצמו, יש להקל בעונשו, ואף לפטור אותו מעונש המאסר לריצוי בפועל. לאור זאת, ביקשנו משירות-המבחן לערוך תסקיר, על-מנת לעמוד על מצבו של המערער כיום, ובכדי לברר את האפשרות לנקוט בהליך שיקומי כלשהו בעניינו. דא עקא, שהמערער לא פנה אל שירות-המבחן, וממילא גם לא הוגש תסקיר.

העונש שהוטל על המערער בבית-המשפט המחוזי אינו חמור מדיי, גם בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער, וברקע להתנהגותו. לעניין מחלתו של האב, היו פתוחים בפני המערער ובני משפחתו פתרונות של טיפול כפוי. בנסיבות אלה, ירי אל עבר האב, אשר יכול היה, חלילה, לגרום למותו, הוא מעשה חמור ביותר. אשר-על-כן, אין להקל בעונש המתון אשר נגזר על המערער.

הערעור, איפוא, נדחה. המערער יתייצב לריצוי עונשו במדור הפלילי בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בתאריך 4.9.00 עד השעה 12:00. הערבויות שמכוחן שוחרר המערער יישארו בעינן.