ע"פ 1211/11 תמיר פארס נ. מדינת ישראל

א.

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת צפת) מיום 3.1.11 בתיק ת"פ 8083/07; זאת בגדרי ערעור המוסב על הכרעת הדין (בלבד). הבקשה הוגשה עם הודעת הערעור ביום 14.2.11 שלושה ימים טרם מועד התיצבותו של העורר, והדיון קוים ביום 16.2.11.

רקע והליכים

ב.

המבקש הורשע ביום 13.9.10, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירות של קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; היזק במזיד, לפי סעיף 452 לחוק; והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק (הוא זוכה מעבירה של שיבוש מהלכי משפט שיוחסה לו).

ג.

על פי העובדות בהן הורשע, ביום 25.2.07 שדד המבקש, יחד עם אחר שזהותו אינה ידועה, חנות "פיצוציה" באילת. השניים, הגיעו לחנות כשהם מצוידים בסכינים ומוסוים באמצעות כובעי גרב וכפפות. תוך איומי סכין שדדו השניים סך של 15,000-12,000 ₪, וכן כרטיסי חיוג. בנוסף, זרעו השניים הרס רב בחנות. בחלוף מספר דקות הבחינו שוטר ומתנדב בשניים ובעקבות כך החל מרדף, שבסופו נעצר המבקש.

ד.

ביום 3.1.11 נגזר דינו של המבקש. נקבע, כי מדובר בעבירה חמורה ביותר, שבוצעה נגד מקום הנותן שירות משך כל שעות היממה ומהוה "טרף קל" לעבריינים ופורעי חוק. נקבע, כי יש לשלוח מסר חד וברור שהמבצע מעשי שוד מעין אלה צפוי לעונש משמעותי. עוד הוסף, כי המבקש אינו נוטל אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה. עם זאת צוינו לקולה גילו הצעיר של המבקש, נסיבות חייו האישיות, מצבו הרפואי והיות עברו הפלילי מן השנים 2002-2000 לא מכביד. נוכח האמור נגזר דינו לשלושים חודשי מאסר בפועל, ו-15 חודשי מאסר על תנאי. על פסק הדין - הכרעת הדין - הגיש המבקש ערעור מפורט לבית משפט זה, יחד עם בקשה זו לעיכוב ביצוע.

הבקשה

ה.

בבקשה נטען, כי טובים סיכוייו של הערעור, וכי תחילת ביצוע עונש המאסר שהושת עליו תביא לסיכול הערעור ולגרימת נזק בלתי הפיך למבקש. נטען, כי המבקש הוא אדם נורמטיבי ללא עבר פלילי מכביד, אשר עיכוב ביצוע עונשו לא יגרום כל נזק לציבור. נטען, כי המבקש שהה במעצר בית משך ארבע שנים ללא הפרה, והוכיח כי ראוי ליתן בו אמון. נטען, כי אין חשש שהמבקש ינסה להימלט מאימת הדין, שכן הפקיד את דרכונו ונתן ערבויות נכבדות להבטחת התייצבותו. הוסף, כי המבקש נכון להמציא ערבויות נוספות אם יידרש לעשות כן.

ו.

בדיון ביקש עו"ד טרביה לשכנע בסיכויי הערעור; לטענתו, הראיות מבוססות על דמיון בין חולצה שלבש המבקש בעת מעצרו לבין זו שנקלטה על-ידי מצלמות האבטחה; נטען כי הקלטת נותרה ללא השגחה למעלה מ-24 שעות, ועל כן ניתן היה לגרום בה שינויים, מה גם שישנן, כך נטען, סתירות בעדות איש האחזקה של מצלמות האבטחה ובעל הפיצוציה; איכון שנעשה לטלפון של המבקש לא אומת בראיות כראוי; הראיות הנסיבתיות הופרכו.

ז.

באת

כוח המדינה טענה כי סיכויי הערעור נמוכים שכן מדובר בערעור עובדתי; המבקש וחברו שדדו וזרעו הרס, והוא ברח מן השוטרים.

ח.

לאחר העיון לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. המדובר בערעור עובדתי, המחייב כניסה לפרטים שהכריע בהם בית המשפט קמא; כידוע זו משוכה לא פשוטה ולא נמוכה למעבר בגדרי ערעור. איני רואה מקום לעיכוב הביצוע, אך כיון שהמדובר באירוע מלפני זמן רב (אף כי כתב האישום הוגש בסמוך לאחר המקרה), יישמע הערעור עד סוף יוני 2011. המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 20.3.11 עד השעה 1100 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. תנאי שחרור קיימים יעמדו בעינם עד להתיצבות.