ע"פ 1244/97 שימחי ספיר נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת.פ. 474/95) - יחד עם שניים אחרים - בעבירות של סחר בסמים, יבוא סמים, החזקת סם שלא לצריכה עצמית ועשיית עסקה בסם; וזאת, על רקע יבואם לארץ - בארבע הזדמנויות שונות, באמצעות בלדרים - של כ- 5,500 כדורי אקסטזי, כ- 1,000 כדורי D . S . L וכ4- גרם קוקאין מרוכז. על-פי החומר שנפרש בפני בית המשפט הסתבר, כי מי שעמד מאחורי פעילות היבוא היה מרדכי צ'יקואשוילי, נאשם מס' 1 בכתב האישום; כאשר המערער היה מעורב בפועל רק ביבוא הסמים בהזדמנות האחרונה, במסגרתה יובאו כ2,500- כדורי אקסטזי, 1,000 כדורי D . D . L וכ4- גרם קוקאין.

בשל הרשעתו בעבירות האמורות נגזרו על המערער שמונה וחצי שנים מאסר, מתוכן שש שנים לריצוי בפועל ושנתיים וחצי על תנאי; וכן הופעל לחובת המערער מאסר מותנה של 18 חדשים, כשמחציתו מצטברת לעונש שנגזר עליו בתיק זה. בסך הכל על המערער לרצות שש שנים ותשעה חדשים מאסר בפועל.

2.הערעור מכוון כנגד מידת העונש. טענתו המרכזית של ב"כ המערער היא, שהעונש שנגזר על מרשו - לו יש להוסיף הפקעת תקופת שחרור ברשיון - מופרז לחומרה, הן כשלעצמו והן בהשוואה לעונשים שנגזרו על שני שותפיו לאישום: מנהיג החבורה - ציקואשווילי - נדון לשבע וחצי שנים מאסר בפועל; ואילו הנאשם השלישי - לוי - שהיה קשור בפועל להזדמנות השנייה בלבד; נדון לארבע שנים מאסר בפועל.

לצד הטענה - כפולת הפנים - האמורה, טוען המערער, כי בבדיקות רפואיות שנערכו לו בכלא, התברר שהוא לוקה במחלה ממארת המכבידה מאד על שהייתו שם.

3.בהתאם לאמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש לנו, אכן נתגלה אצל המערער גידול ממאיר שחייב כריתה; ועתה הוא נתון בבקורת שוטפת. יחד עם זאת, מצביע התסקיר על שינוי מהותי לטובה באורח חייו של המערער: הוא נקי מסמים וממשיך לקחת חלק בטיפול הגמילה; הוא מתפקד באורח חיובי, עובד ומשתכר להוצאותיו; והוא מחדש את הקשר המשפחתי עם בנו.

לנוכח המאמצים שמשקיע המערער בשיקום עצמי, ממליץ שירות המבחן על קיצור מסויים בתקופת מאסרו, כאמצעי מעודד להמשך מאמצי השיקום.

4.עברו של המערער קשה ומכביד מאד; והוא נכשל בביצוע העבירות בהן הורשע בהיותו אסיר ברשיון וכשמעליו תלוי עונש מאסר על תנאי. על פי טיבן- יבוא וסחר בסם מסוכן - מחייבות העבירות האמורות הטלת ענשי מאסר מרתיעים; ובהתחשב במגמת ההחמרה המאפיינת את פסיקתו של בית משפט זה במקרים דומים, אין לומר שבית המשפט החמיר עם המערער במידה המצדיקה התערבות להקלה.

כן אין מקום להקלה, בשל אי שמירת יחס הולם - כפי שטוען ב"כ המערער - בין העונשים שנגזרו על שלושת המעורבים בפרשה. מידת העונש אינה ניתנת למדידת - השוואה מדוייקת; ובאורח כללי, מבטאים העונשים את חלקו של כל אחד מהמעורבים בפרשה. עונשו של הנאשם הוחמר בשל הפעלת עונש על תנאי, שלא היה תלוי מעל לראשיהם של שני שותפיו; ויש להביא זאת בחשבון לענין היחס שבין העונשים.

5.במצב דברים זה לא היינו מתערבים בפסק הדין. ברם, על רקע האמור בתסקיר, הצהיר ב"כ המדינה בפנינו כי לא יתנגד להקלה "סמלית" בעונשו של המערער; ועמדתו זו נראית בעיננו. לשאלתנו, הבהיר ב"כ המדינה כי הוא מסכים שההקלה תבוא לכלל ביטוי בכך, שעונש המאסר המופעל כולו יהיה חופף לעונש שנגזר בתיק זה; והדבר מקובל עלינו.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור באופן חלקי ומתקנים את גזר הדין, באופן שעונש המאסר על תנאי שהופעל ירוצה כולו באורח חופף לעונש המאסר שנגזר בתיק הנוכחי.

על המערער יהיה, איפוא, לרצות שש שנים מאסר בפועל בלבד.

פרט לתיקון זה ישאר פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו.