פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1255/22מוחמד סוילם נ. מדינת ישראל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו
סדר דין פלילי · ערעור על חומרת העונשערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

בית המשפט העליון דחה את הערעור על חומרת העונש בכל הנוגע לאיזון שיקולי הענישה ולפיצוי למתלונן. עם זאת, הופחת עונש המאסר בפועל מ-28 ל-24 חודשים, בשל הנחה עובדתית מוטעית שיוחסה בגזר הדין לביצוע העבירות במקביל להליך פלילי אחר. יתר חלקי גזר הדין נותרו בתוקפם.

העובדות

המערער נשא בעונש מאסר בפועל שנקבע בגזר הדין בן 28 חודשים, וכן פיצוי למתלונן. בגזר הדין יוחס למערער ביצוע העבירות במקביל להליך פלילי אחר התלוי ועומד נגדו, בעוד שהליך כזה לא התקיים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות ערכאת הערעור בעונש המאסר בפועל ובפיצוי למתלונן שנקבעו בגזר הדין?
  2. 2.האם הנחה עובדתית מוטעית בגזר הדין, לפיה בוצעו העבירות במקביל להליך פלילי אחר, מצדיקה הקלה בעונש?

הלכות

  1. 1

    איזון שיקולי הענישה שערך בית המשפט המחוזי אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור במאסר או בפיצוי למתלונן

    ״ככלל מצאנו כי תוצאת האיזון המפורט בין שיקולי הענישה עליהם עמד בית המשפט המחוזי אינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    הקלה בעונש מוצדקת כאשר הוכחה הנחה עובדתית מוטעית שבית המשפט ייחס לה חשיבות בגזר הדין

    ״אם בכל זאת מצאנו להקל במידת מה בעונש, הרי זה בשל ההנחה העובדתית המוטעית עליה עמדנו״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • מאסר בפועל
  • פיצוי למתלונן
  • שיקולי ענישה
  • הנחה עובדתית מוטעית
  • רמת הענישה המקובלת

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ 1255/22

לפני:

כבוד המשנה לנשיאה ע' פוגלמן

כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ

כבוד השופט ח' כבוב

המערער:

מוחמד סוילם

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר הדין של

בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' סגן הנשיא ר' כרמל) בת"פ 54820-04-21 מיום

6.1.2022

תאריך הישיבה:

כ"ח בתמוז התשפ"ב

(27.7.2022)

בשם המערער:

עו"ד נאיל זחאלקה

בשם המשיבה:

עו"ד מסעד מסעד

בשם שירות המבחן למבוגרים:

עו"ס ברכה וייס

פסק

דין

שקלנו את נימוקי הצדדים, נתנו דעתנו מחד לטיעוניו המפורטים של בא כוח המערער בדבר העדר משקל מספיק למצבו הנפשי ולנסיבות נוספות, לרמת הענישה המקובלת, ולטעות שנפלה בגזר הדין קמא שייחס לו ביצוע העבירות במקביל להליך פלילי אחר שתלוי ועומד נגדו, בעוד שאין מחלוקת כי הליך כזה לא התקיים. שקלנו גם את שיקולי הענישה שהביאה בפנינו המדינה.

ככלל מצאנו כי תוצאת האיזון המפורט בין שיקולי הענישה עליהם עמד בית המשפט המחוזי – אינה מצדיקה התערבות ערכאת הערעור, הן במאסר הן בפיצוי למתלונן.

אם בכל זאת מצאנו להקל במידת מה בעונש, הרי זה בשל ההנחה העובדתית המוטעית עליה עמדנו, שבית המשפט ייחס לה חשיבות (כעולה מהלשון בה נקט בגזר דינו).

מטעם זה ראינו לקבוע כי עונש המאסר בפועל יועמד על 24 חודשים חלף 28 חודשים שנקבעו. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.

ניתן

היום, כ"ח בתמוז התשפ"ב (27.7.2022).

המשנה לנשיאה

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1איזון שיקולי הענישה שערך בית המשפט המחוזי אינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור במאסר או בפיצוי למתלונן
  2. 2הקלה בעונש מוצדקת כאשר הוכחה הנחה עובדתית מוטעית שבית המשפט ייחס לה חשיבות בגזר הדין