ע"פ 1263/15 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המבקש הורשע, על פי הודאתו, בבית המשפט המחוזי בבאר שבע (תפ"ח 39294-10-13), בביצוע מעשים מגונים בקטין שהיה כבן 11 שנים במועד הרלבנטי, וביום 19.1.2013 נגזרו עליו העונשים הבאים: 4.5 שנות מאסר לריצוי בפועל בניכוי ימי מעצרו; 18 חודשי מאסר על תנאי; ופיצוי למתלונן בסכום של 20,000 ש"ח. לאחר מתן גזר הדין, התבקש בית המשפט לדחות את מועד תשלום הפיצויים עד לאחר שחרורו של המבקש מהמאסר, אך בית משפט קמא דחה את הבקשה בציינו, כי " המדובר בפיצוי כספי למתלונן קטין וראוי שישולם כבר עתה, על מנת שיתרום לשיקומו של הקטין ".

2.

המבקש הגיש ערעור לבית משפט זה על חומרת העונש, ובין היתר טען כי הפיצוי שהושת עליו גבוה יתר על המידה. בד בבד עם הגשת הערעור, הוגשה בקשה לעכב את תשלום הפיצויים, עד להכרעתה של ערכאת הערעור. יצוין, כי המבקש לא צרף, להודעת הערעור ולבקשה לעיכוב תשלום הפיצויים, את המתלונן, וכבר מטעם זה יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע, על הסף (רע"פ 9727/05 גליקסמן נ' מדינת ישראל (8.8.2007)).

3.

גם לגופו של עניין אין מקום לעכב את תשלום הפיצויים. בעצם ביצוע המעשים המגונים בקטין טמון נזק חמור ופגיעה בתפקודו השוטף של הקטין. אין ספק, כי הקטין יזקק לשיקום ממושך, ופסיקת הפיצויים היא המעט שניתן לעשות על מנת לסייע לקטין בתהליך שיקומו.

4.

הבקשה לעיכוב ביצוע תשלום הפיצויים נדחית בזאת.