ע"פ 1281/07 ברוך יחזקאל נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

המערער קשר עם שניים – אושרי בן שמעון ואלירן עטר – לבצע מעשי שוד וגניבה. את זממם הוציאו השלושה אל הפועל בתאריך 11.4.06, כאשר בסביבות השעה 01:00 הם שדדו את תיקה של אישה במתחם הנמל בתל-אביב; כחלוף כחצי שעה הם גנבו תיק נוסף שהיה מונח לצידה של אישה שישבה על ספסל בשדרות נורדאו; ודקות ספורות לאחר מכן, והפעם ברמת גן, פנו המערערים לשתי נשים שעסקו בזנות, הציעו להן לעלות לרכב בו נסעו, ומשסירבו חטף המערער תיק שהיה תלוי על כתפה של אחת מהן, תוך תקיפתה, ונמלט.

בגין עובדות אלו בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע (3 עבירות), סיוע לשוד, שוד וגניבה, עבירות לפי סעיפים 499(א)(1), 402(א) ו-384 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, נדון המערער ל-12 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 50,000 ש"ח, והוא חויב לפצות כל אחת מהמתלוננות בסכום של 2,500 ש"ח. להשלמת התמונה נוסיף, כי אושרי בן-שמעון נדון

ל-15 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, פיצוי וקנס, ואלירן עטר נדון ל-6 חודשי מאסר, וגם עליו הושתו מאסר על-תנאי, פיצוי וקנס.

בערעור המופנה כנגד העונש נטען, כי המשיבה חרגה מגדר המוסכם בין הצדדים, כאשר למרות התסקיר החיובי שהוגש בעניינו של המערער, היא עתרה למאסר ממש. לעניין זה הפנה בא-כוח המערער להמלצתו של שרות המבחן, היינו, העמדתו של המערער בפיקוח השרות במשך שנה, ולחלופין, ובמטרה שלא לפגוע בתהליך הטיפולי, לגזור לו מאסר בו יוכל לשאת בדרך של עבודות שרות. ועוד נטען, כי המערער הנו אדם צעיר, חסר עבר פלילי, שחטא לראשונה והביע צער וחרטה. כן נטען, כי המערער שהה במעצר-בית תקופה ממושכת, ועקב ההליכים שנפתחו נגדו נקטע שרותו הצבאי.

לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש. אכן, המערער הנו אדם צעיר וככזה ספק אם מאסר ייטיב עמו. אולם, המערער חבר לאחרים לביצוען של עבירות בעלות אופי חמור, תוך שהם מפעילים אלימות לא מבוטלת כלפי קורבנותיהם. תופעה זו של חטיפת תיקים נפוצה היא, ולעתים קרובות קורבנותיה הן נשים קשישות חסרות ישע. כדי לבער נגע זה, נכון להשית על מבצעיהן של העבירות עונשי מאסר, במיוחד למי שנטל חלק מדעת ובמחשבה תחילה, בשלושה מעשים מסוג זה אשר התרחשו תוך פחות משעה.

עם זאת, וכפי שעולה מתסקירו האחרון של שרות המבחן, נראה כי העבירות בהן חטא המערער היו בבחינת התפרצות חריגה בדרך חייו עד אז, והשרות אף התרשם כי מדובר בצעיר שאינו מאופיין בנורמות וערכים עבריינים. יתרה מכך, נראה כי המערער הפנים את חומרתן של העבירות להן נתן את ידו, הביע צער וחרטה כנים, והוא מתכוון להמשיך לאחר שחרורו בהכשרה מקצועית בה החל במסגרת שרותו הצבאי.

בנסיבות אלו, ואף שהחלטנו להותיר את תקופת המאסר על כנה, הוספנו והחלטנו לבדוק את האפשרות להתיר למערער לשאת ב-6 חודשים מתוך יתרת העונש בדרך של עבודות שרות. לצורך כך אנו מבקשים מהממונה על העבודות להגיש לנו, בתוך 21 ימים, חוות דעת בה יקבע את התאמתו של המערער לבצע עבודות שרות, ומה המקום שהוא מייעד לו. לאחר קבלתה של חוות דעת זו נשלים את פסק-דיננו.