ע"פ 1286/14 ישראל רוזן נ. מדינת ישראל

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

המערער הורשע, על פי הודאתו בגניבה בידי מורשה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף ורישום כוזב במסמכי תאגיד, הכל בריבוי עבירות, תוך שש שנים (2012-2006), וזאת בשל גניבה ממעבידו בסך כולל של 1,872,059 דולר. לימים הגיע לפשרה עם המעביד בנושא הכספי.

מגזר הדין של בית המשפט המחוזי עולה, כי הכסף נוצל על-ידי המערער לצרכי הימורים; וכי למערער עבר פלילי של גניבה ממעביד וזיוף עליה נדון לשנתיים מאסר בשנת 2000 על רקע דומה של הימורים, ככל הנראה.

המערער נדון לשש שנות מאסר מיום מעצרו (30.7.13) ו-18 חודשי מאסר על תנאי, וכן למתן התחייבות לאי ביצוע עבירה. בשל העונש ומצבו הכלכלי של המערער לא הושת קנס.

עיקר הטענה בערעור היא כי נוצרה אצל המערער, בעקבות ההליכים בבית המשפט המחוזי, ציפיה כי יישלח לגמילה מהימורים בקהילת "רטורנו", ולכך הוא עותר גם כיום. תסקיר עדכני של שירות המבחן מציין כי תיתכן בהמשך, בתום השתתפות המערער במקום מאסרו הנוכחי בקבוצה טיפולית לענייני מרמה, אפשרות לטיפול ייעודי בתחום ההימורים בבית הסוהר "חרמון". יצוין כי העונש עצמו מצוי במקום נמוך יחסית במתחם הענישה,

אשר כשלעצמו לא היה שנוי במחלוקת של ממש (9-5 שנים).

אשר למשאלה העיקרית, נושא "רטורנו" – היא אינה

במקומה במצב הנוכחי. איננו רואים כמעשי ונכון משפטית, לאחר כמעט שנתיים במאסר, שחרור לקהילה טיפולית. תרופתו של המערער, והוא זקוק לה ככל הנראה, היא טיפול בהתמכרויות במסגרת שירות בתי הסוהר, והמלצתנו היא כי יקבל טיפול כזה, כפי שגם ממליץ שירות המבחן. כאמור, העונש – הגם שאינו קל – אינו חורג ואינו ברום המתחם. על כן איננו נעתרים לערעור. נחזור על תקוותנו כי המערער יפנה לטיפול הייעודי.