ע"פ 1297/10 הרצל מרדכי נ. מדינת ישראל

א.

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת כוחן) מיום 11.2.10 בתיק עפ"ג 917-02-10, בגדרה נדחתה בקשת המערער לעיכוב ביצועו של עונש מאסר בן 20 חודשים שהושת עליו על ידי בית משפט השלום בתל אביב בתיק פ' 3068/07.

רקע

ב.

המערער - בן 44 - הורשע בבית משפט השלום, על פי הודאתו, בעבירות מ-

2007-2006 של התפרצות לדירות, גניבה והחזקת סם לשימוש עצמי; נגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של התפרצות, 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה לפי פקודת הסמים, ופיצוי בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים. בגזר הדין נכתב, כי אם יבקש המערער להמשיך בתהליך גמילתו מסמים ושיקומו, יוכל לעשות זאת בין כתלי הכלא. המערער ביקש לעכב את ביצוע עונשו, אך בקשתו נדחתה על ידי בית משפט השלום. הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי, ועמו בקשה לעיכוב ביצוע העונש. הבקשה נדחתה. נאמר, כי המערער מבקש לעכב את ביצוע העונש לשם השתלבות בהליך גמילה, אך עניין זה כבר נשקל על ידי בית משפט השלום במסגרת גזר הדין. עוד צוין, כי הטעם להימשכות ההליכים בבית משפט השלום משך כשנה ומחצה היה שניתנה למערער הזדמנות להיגמל מסמים, אך עם סיום הליך גמילה בקהילה טיפולית שב המערער לשימוש בסמים. נאמר, כי "משניתנה למבקש (המערער – א"ר) הזדמנות לעבור גמילה ומרגע שכשל, בימ"ש אינו אמור להמתין עד שיסיים המבקש את הליך הגמילה פעם נוספת. עסקינן בעבריין בעל עבר עשיר, לרבות מאסרים בפועל, חלקם לתקופות ארוכות".

הערעור והדיון

ג.

בערעור מתבקש עיכוב ביצועו של העונש, ושחרור המערער להמשך טיפול במרכז יום לגמילה מסמים, עד לשמיעת ערעורו. נטען, כי המערער עבר טיפול גמילה בקהילה ובהוסטל, ובעקבות מות אביו חזר לשימוש בסם; אולם, נטען כי מיד לאחר מכן החל ביוזמתו טיפול במרכז יום; גזר הדין ניתן לאחר שהמערער היה משולב בהליכי טיפול, היה נקי מסמים, ולא נפתחו נגדו הליכים משפטיים נוספים. עוד נטען, כי סיכויי הערעור טובים, וכי העונש אינו תואם את מכלול הנסיבות. נטען, כי אין אינטרס ציבורי באכיפה מיידית של העונש, נוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע האירועים בשנים 2007-2006. הוזכר, כי המערער היה משוחרר בתקופת משפטו והתייצב לדיונים. עוד צוין כי תסקיר שירות המבחן, המליץ שלא לפגוע בהליך השיקומי. לבסוף, צוין כי המערער עבור את העבירות שהורשע בהן על רקע התמכרות רבת שנים לסמים, וכי כיום מעוניין הוא במסלול חיים נורמטיבי.

ד.

בדיון ציינה עו"ד בש בשם המערער, כי מטפלי מרכז היום וגם רבים מן המטופלים באו לתמוך במערער. לטעמה, טעות בתי המשפט הקודמים היתה כי עצם החזרה לשימוש בסם נתפסה כקוטעת את הגמילה וככישלון, ולכן לא עוכב הביצוע; ואולם, אין מחלוקת, גם לפי שירות המבחן, כי המערער נקי מסמים ומשתף פעולה בטיפול, ומזה שלוש שנים לא נפתחו לו תיקים חרף עברו. אכן, כך נטען, תהליך גמילה הוא ממושך ויש בו נפילות, ובמקרה דנא אירעה נסיגה בעקבות אבל על מות אביו של המערער ומצב רגשי קשה. למערער היתה, כנטען, ילדות קשה, ויש ליתן לו הזדמנות. שאילולא כן, כמו נחרץ הדין בערעור; כל זאת מה גם שנוכח העובדה שנגזרו על המערער 20 חודש, אינו זכאי בפועל לתהליך גמילה בבית הסוהר. נטען, כי לאחר ניתוק קשר בשלב מסוים עם שירות המבחן חודש הקשר והבדיקות היו נקיות; וגם הסיכוי לגמילה במרכז היום גבוה, וראוי שלא לגדוע את ההזדמנות שניתנה.

ה.

מר משה לורברבוים, מנחה קבוצת אימון במרכז היום בו השתתף המערער, ציין כי המערער השתתף בחלק גדול מהלימודים, בלט ביכולת הלימודית וברצינות, והיתה מחשבה להמליץ עליו לכיוון של מספרי סיפורים; הדבר נקטע ויש בכך אבדן, נוכח חיוביות התהליך.

ו.

עו"ד מגד טענה למדינה, כי מעידת המערער בשיקום רלבנטית; גם אם בערעור יתכנו סיכויים לגבי אורך תקופת המאסר, הנה כשהמערער מועד בעיצומו של תהליך ומנתק את הקשר עם השירות - יש להביא זאת בחשבון.

הכרעה

ז.

למערער עבר פלילי מכביד, שעל פי מה שמסרה התביעה בבית משפט השלום כולל 13 הרשעות בעבירות רכוש וסמים, לרבות מאסרים, בהם מאסר לארבע שנים.

ח.

תסקירי שירות המבחן האחרונים (12.1.10-19.12.09), שצורפו לבקשה, ובהם עיינתי, מתארים כי לאחר נסיגה במצב המערער חלה התיצבות, והוא עושה עתה צעדים לשיתוף פעולה בטיפול; הומלץ איפוא על של"צ כדי להמשיך בטיפול במרכז היום. גם מסמך מ- 4.2.10 של האיגוד הירושלמי למאבק בסמים מתאר שיתוף פעולה ומוטיבציה לשיקום, ונטען כי כניסה למאסר בשלב זה תזיק למערער.

ט.

קשה לי להעריך את סיכויי הערעור, שכן בהתחשב בעברו המכביד, הנה במצב "רגיל" אין העונש שהוטל כבד; ומנגד השאלה היא עד כמה יתחשב בית המשפט שלערעור במצב העכשוי של תקוות גמילה ושיקום, שאולי סופה להעביר את המערער למסלול נורמטיבי ומועיל, אחר שביזבז חלק ניכר משנותיו בעבירות ובבתי הסוהר.

י.

לא בלי התלבטות רבה, גם נוכח העובדה שהמאסר החל, החלטתי להיעתר לערעור במובן של עיכוב הביצוע עד להכרעה בערעור בבית המשפט המחוזי, שאני רוצה לקוות כי יישמע במהרה, והצדדים יפנו את תשומת לב בית המשפט לעניין זה.

יא.

ער אני לכך שהמערער מעד בתקופה שבה ניתנה לו הזדמנות בבית משפט השלום, ועם זאת ראיתי ליתן גם משקל לכך שלא הגיע מאז 2007 לכלל עבירות, וכן ליתן משקל להמלצות שירות המבחן. ועם זאת, בשקלול יש להטיל על המערער תנאי שחרור המשקפים את העובדה שדינו נגזר. המערער יימצא בשעות הערב והלילה (בין השעות 0630-1900), במעצר בית בביתו בכתובת שתימסר לבית משפט השלום בפיקוח של ערב שיאושר על-ידי בית משפט השלום; הוא ילך באופן סדיר לטיפול ככל שיקבע שירות המבחן ויעמוד בלוחות הזמנים; הוא יפקיד סך של 5,000 ₪ במזומן או בשיק בנקאי וכן ערבות עצמית וערבות צד ג' כל אחת בסך 15,000 ₪. יוצא צו עיכוב יציאה, וככל שיש לו דרכון – יופקד. המשטרה תוכל לבקר בכל עת בבית לבדיקת קיום התנאים. המערער מוזהר על קיום כל התנאים וכמובן על אי ביצוע עבירות. בכפוף לאמור ישוחרר המערער עד להכרעה בערעור.