החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1312/10 חסן אבו סבלאן נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · זיהוי נאשם והחזרת דיוןערעור פלילי על הכרעת דין של בית המשפט המחוזי, החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי לדיון משלים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קבע כי נותר חשש ממשי שהמתלונן טעה בזיהוי היורה, נוכח הטענה כי היורה כונה "חמאדה" ושאחיו של המערער הוא בעל הכינוי. לפיכך הורה על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז לבחינת השאלה אם יש בכך כדי לשנות את הכרעת הדין, ולהתיר ראיות נוספות בעניין הזיהוי.

העובדות

המתלונן נפצע מירי בעת שעבד במוסך ברמלה, ולטענתו זיהה את המערער כאחד היורים שהכיר מבעבר. בערכאה הדיונית טען המתלונן כי שם היורה היה "חמאדה", עניין שלא לובן. לאחר מכן הוגש תצהיר של אחיו של המערער, לפיו הוא מכונה "חמאדה" והועסק אצל אותו מעסיק.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש בתשובת המתלונן כי היורה כונה "חמאדה" כדי לשנות את הכרעת הדין בדבר זיהוי המערער?
  2. 2.האם יש להתיר לצדדים להביא ראיות נוספות לעניין הזיהוי במסגרת הדיון המשלים?

הלכות

  1. 1

    חשש לטעות בזיהוי היורה לא לובן כראוי, ולכן יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לבחינה נוספת.

    ״החשש אינו שהמתלונן בחר מדעת לשקר ולהפליל את מי שלא חטא, אלא שהוא שגה בזיהויו של היורה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • זיהוי
  • ערעור
  • החזרת הדיון
  • דיון משלים
  • חמאדה
  • הכרעת דין
  • ראיות נוספות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

1312/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט א' גרוניס

כבוד השופט נ' הנדל

המערער:

חסן אבו סבלאן

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק-דינו של בית המשפט

המחוזי מרכז, מיום 12.01.2010, בתיק ת"פ 20782-06-09, שניתן על ידי השופט

ז' כספי

תאריך הישיבה:

י"ח בסיון התשע"א

(20.06.11)

בשם המערער:

עו"ד גיורא זילברשטיין ; עו"ד איתי שוחט

בשם המשיבה:

עו"ד נעימה חנאווי

החלטה

השופט א' א' לוי:

1.

בתאריך 21.5.09 יצא סאבר אלווחידי (להלן: המתלונן) ממוסך ברמלה בו עבד, כאשר לפתע הגיחו שניים שהחלו יורים לעברו מנשק חם. המתלונן נפצע מאותו ירי, נותח ואושפז בבית חולים. בכתב אישום שהגישה לבית המשפט המחוזי מרכז טענה המשיבה, כי אחד היורים לעבר המתלונן היה המערער שבפנינו, חסן אבו סבלאן. גרסה זו התבססה על עדותו של המתלונן, שלטענתו זיהה את המערער בוודאות, הואיל ופניו היו גלויים, הוא הכיר אותו מאחר שבעבר היה מורה שלו, והוא אף נהג להביא מכוניות של מעבידו למוסך בו הועסק המתלונן.

2.

בפתח הערעור הפנה אותנו סנגורו דהיום של המערער, עו"ד ג' זילברשטיין, לעדותו של המתלונן בערכאה הדיונית (ראו עמ' 17 של פרוטוקול הדיון), שם טען כי שמו של היורה לעברו הוא "חמאדה". עניין זה לא לובן בהמשך. עדים אחרים לא נדרשו אליו, וגם בית המשפט לא התייחס לכך בהכרעת-הדין, ככל הנראה, נוכח האמון שנתן בגרסת המתלונן לפיה זיהוי המערער על ידו הנו וודאי.

3.

עו"ד זילברשטיין הגיש לעיוננו תצהיר עליו חתום אחיו של המערער, מוחמד אבו סבלאן, ובו נטען כי הוא מכונה "חמאדה", ואף הוא הועסק על ידי שאוקט אבו סאמי, שהיה גם מעסיקו של המערער, ונהג להביא רכבים שלו למוסך בו עבד המתלונן. ובמלים אחרות, לראשונה בהליכים בעניינו של המערער הועלתה האפשרות כי מי שירה לעבר המתלונן הוא מוחמד אבו סבלאן, וממילא זיהויו של המערער בידי המתלונן היה שגוי.

לא נעלמה מעינינו העובדה שבית המשפט המחוזי מצא חיזוקים לעדותו של המתלונן, ובין היתר, באמרות מפלילות שנשמעו מפיו של המערער בעימות עם המתלונן ובשיחתו עם אחיו שהוקלטה בסתר. עם זאת, החשש אינו שהמתלונן בחר מדעת לשקר ולהפליל את מי שלא חטא, אלא שהוא שגה בזיהויו של היורה, והתרשמנו שחשש זה לא לובן כלל, ולמצער, לא במידה הראויה.

4.

לפיכך, ומכח סמכותנו לפי סעיף 213 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, אנו מורים על החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז, כדי שיבחן אם יש באותה תשובה של המתלונן (כינוי היורה בשם "חמאדה") כדי לשנות מהכרעת דינו. במסגרת הליך משלים זה יבחן בית המשפט המחוזי את השאלה אם להתיר לצדדים להביא ראיות נוספות לעניין הזיהוי.

נוכח תקופת המאסר הממושכת בה כבר נשא המערער, נתונה המלצתנו לקיים את הדיון המשלים במועד מוקדם ככל הניתן, ובעקבות כך נחליט כיצד ימשך הטיפול בערעור.

ניתנה היום, י"ח בסיון התשע"א

(20.06.2011).

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1חשש לטעות בזיהוי היורה לא לובן כראוי, ולכן יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לבחינה נוספת.