החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1324-23 ע"פ 1324-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: התקבל בחלקו
סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע גזר דיןבקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בהליך ערעור פלילי בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון קיבל את הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד להכרעה בערעור, בהסכמת המשיבה. בקשה לעיכוב רכיב הפיצוי למתלוננת נדחתה, שכן המבקש לא הראה שמאזן הנוחות נוטה לטובתו ונימוקי הערעור טרם הוגשו.

העובדות

המבקש הורשע בעבירת מעשה מגונה וזוכה מעבירות אינוס וניסיון מעשה סדום. נגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 30,000 ש"ח בעשרה תשלומים חודשיים. המבקש הגיש הודעת ערעור לא מנומקת, והמשיבה לא התנגדה לעיכוב עונש המאסר אך התנגדה לעיכוב הפיצוי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעור?
  2. 2.האם יש לעכב את ביצוע רכיב הפיצוי למתלוננת שנפסק בגזר הדין?

הלכות

  1. 1

    על מבקש עיכוב ביצוע של רכיב הפיצוי להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי הערעור טובים.

    ״מוטל על מבקש עיכוב הביצוע להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי הערעור טובים״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • גזר דין
  • עונש מאסר בפועל
  • פיצוי למתלוננת
  • מאזן הנוחות
  • סיכויי הערעור
  • נימוקי ערעור
  • סעיף 77 לחוק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק ע"פ 1324/23

בבית המשפט העליון

ע"פ 1324/23

לפני:

כבוד השופטת ע' ברון

המבקש:

פלוני

נ ג ד

המשיבות:

1. מדינת ישראל

2. פלונית

בקשה לעיכוב ביצוע

גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.1.2023 (כבוד השופטים ר' פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל ו-ח' זנדברג)

ב-תפ"ח 36614-03-18

בשם המבקש:

עו"ד יעקב קמר

בשם המשיבה 1:

עו"ד יצחק פרדמן

החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 9.1.2023 (כבוד השופטים ר' פרידמן-פלדמן, א' אברבנאל ו-ח' זנדברג) ב-תפ"ח 36614-03-18. במסגרת גזר הדין הוטלו על המבקש עונש מאסר בפועל ועונש מאסר על תנאי, ולצידם תשלום פיצוי למתלוננת. הבקשה היא לעיכוב רכיבי העונש כולם.

הרקע לבקשה

2.בשנת 2018 הוגש נגד המבקש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות מין במתלוננת לפי חוק העונשין (להלן: החוק), ובהן עבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(1) לחוק; עבירת נסיון לביצוע מעשה סדום לפי סעיף 347(ב) לחוק בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק, בצירוף סעיף 25 לחוק; ועבירת מעשה מגונה לפי סעיף 348(ג1) לחוק. על פי המתואר בכתב האישום, ביום 21.12.2013 אסף המבקש, בעודו נוהג ברכב הסעות, את המתלוננת וחברתה מרחוב בירושלים על מנת להסיען לבתיהן. לאחר שחברתה של המתלוננת ירדה מרכב ההסעות, הסיט המבקש את רכב ההסעות מדרכו ולא איפשר למתלוננת לצאת מן הרכב. בהיותם בתוך הרכב, הוריד המבקש את בגדיה של המתלוננת וביצע בה סדרה של מעשים מיניים בניגוד לרצונה.

ביום 6.6.2022 הרשיע בית המשפט המחוזי את המבקש בעבירה של מעשה מגונה; אך לצד זאת זיכה אותו מביצוע עבירות של אינוס ושל ניסיון לביצוע מעשה סדום. ביום 9.1.2023 ניתן גזר הדין, ובמסגרתו נגזרו על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה של 20 חודשים (בניכוי תקופת מעצרו); 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת מין מסוג פשע בשלוש השנים מעת שחרורו; ותשלום פיצוי למתלוננת בסך של 30,000 ש"ח.

3.ביום 15.2.2023 הגיש המבקש הודעת ערעור לא מנומקת לבית משפט זה, שבה ציין כי בכוונתו להגיש ערעור הן על גזר הדין הן על הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי. לצד הודעת הערעור הוגשה גם הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, הן עונש המאסר בפועל הן רכיב הפיצוי. כן הוגשה לצד אלו בקשה להארכת מועד להגשת נימוקי הערעור, שבה ציין המבקש כי "במקביל לבקשה זו, ולמרות שטרם חלף המועד האחרון להגשת הערעור (24.2.23), נאלצנו להקדים להגיש את הודעת הערעור טרם זמנה. זאת משום הצורך להקדים ולהגיש בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין, שבו נקבע שעל המבקש להתחיל בריצוי עונשו כבר ביום 26.2.23 [...]".

בתגובה לבקשה מסרה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) כי היא אינה מתנגדת לעיכוב ביצוע עונש המאסר, זאת לנוכח תקופת המאסר שנגזרה על המבקש; והוסיפה כי היא מתכוונת להגיש ערעור מטעמה על זיכויו החלקי של המבקש. אשר לפיצוי ציינה המשיבה כי היא מתנגדת לעיכוב ביצועו. לדבריה, המבקש לא הצביע על טעמים שמלמדים כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו; ונימוקי ערעור לא הוגשו, כך שלא ניתן לבחון אם סיכויי הערעור טובים. כן הובהר שתסקיר נפגעת העבירה מלמד כי למתלוננת נגרמו נזקים קשים כתוצאה ממעשי המבקש, ובנסיבות אלה קיימת חשיבות רבה בתשלום הפיצוי לידיה בהקדם כפי שקבע בית המשפט המחוזי. גם המתלוננת מתנגדת לעיכוב ביצוע של תשלום הפיצוי, ומסרה למשיבה כי היא זקוקה לסכום הפיצוי שנפסק לזכותה.

דיון והכרעה

4.לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע, ולנוכח הסכמת המשיבה, אני מורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש עד להכרעה בערעור, כאשר הערבויות והתנאים הקיימים ימשיכו לחול. לצד זאת, לא מצאתי להיעתר לבקשה לעיכוב ביצוע של רכיב הפיצוי למתלוננת, בסך של 30,000 ש"ח; וזה ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים, החל מיום 1.3.2023, כפי שנקבע בגזר הדין של בית המשפט המחוזי.

5.כפי שהובהר לא פעם, פיצוי לנפגע העבירה מכוח סעיף 77 לחוק הוא אמנם אחד מרכיבי העונש שעליהם רשאי להורות בית משפט הגוזר את דינו של נאשם; ואולם מדובר בעונש בעל מאפיינים אזרחיים מובהקים. לפיכך, ובדומה לבקשה לעיכוב ביצוע של סעד כספי בהליך אזרחי, הנטייה היא שלא לעכב את תשלום הפיצוי בהליך הפלילי. על מנת שרכיב זה יעוכב בכל זאת, מוטל על מבקש עיכוב הביצוע להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי הערעור טובים (ע"פ 5778/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (26.8.2021); ע"פ 77/19 עבדל רחמן נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (7.1.2019); ע"פ 6962/17 קשת נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (3.10.2017)).

במקרה הנדון, המבקש לא התייחס לכל שיקול רלוונטי שיש בו כדי להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, מה גם שבית המשפט המחוזי קבע כי סכום הפיצוי שנפסק ישולם בעשרה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 1.3.2023. יתרה מכך, וכפי שציינה המשיבה – לנוכח הפגיעה הקשה שגרם המבקש למתלוננת, כעולה מתסקיר נפגעת העבירה, מאזן הנוחות נוטה על פניו לטובתה. יצוין עוד, כי משנימוקי הערעור טרם הוגשו, אין כל אפשרות להידרש לסיכויי הערעור בשלב זה.

סוף דבר

6.הבקשה לעיכוב ביצוע רכיב עונש המאסר בפועל מתקבלת, כאשר הערבויות והתנאים הקיימים ימשיכו לחול; ואילו הבקשה לעיכוב הביצוע של תשלום הפיצוי נדחית. הבקשה להארכת המועד להגשת נימוקי הערעור תועבר ללשכות רשמות בית המשפט להמשך טיפול.

ניתנה

היום, כ"ט בשבט התשפ"ג (20.2.2023).

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (3 תיקים)

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1על מבקש עיכוב ביצוע של רכיב הפיצוי להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי הערעור טובים.