ע"פ 1351/99 יוסף אבו עבאד נ. מדינת ישראל

הערעור איננו מצריך תשובה. בעקבות מגעיו עם סוכן משטרתי סמוי, מכר המערער לסוכן סם מסוכן מסוג הירואין במשקל של ק"ג לערך תמורת 150,000 ש"ח. בשל מעשה זה הורשע על פי הודאתו באספקת סם מסוכן וסחר בו ובהחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. למפגשיו עם הסוכן המשטרתי הגיע המערער כשהוא נוהג במכונית, ובדיעבד הוברר שאין ברשותו רישיון נהיגה וממילא אף לא ביטוח. בגזר דין מפורט ומנומק היטב אימצה השופטת המלומדת את עמדת התביעה, שהתבססה על הסדר טיעון בין הצדדים, וגזרה על המערער שש שנים וחצי מאסר בפועל, שנה וחצי מאסר על תנאי וכן פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שנה, מחציתה על תנאי.

הסניגור המלומד קיווה לשכנענו כי המערער ביצע את העבירות בנסיבות לא חמורות, מתוך שיבוש שיקול הדעת ולאחר שהולך שולל על ידי איש שפיתה אותו לכך.

נראה לנו, כי בית המשפט קמא הביא בחשבון את כל הנסיבות, ובסופו של דבר גזר על המערער עונש שמטרתו העיקרית היא להגן על הציבור ולהרתיע את הרבים מפני ביצוע עבירות מן הסוג הזה. גזר דינו של בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם הנורמה העונשית שנקבעה בבית משפט זה פעמים אינספור, ולא ראינו מקום להתערב בו.

הערעור נדחה.