ע"פ 1382/17 מאיר ווסקר נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע על פי הודאתו בשני אירועים של שוד באמצעות פתק, עבירות לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בגין כך הושת על המערער, בין היתר, עונש מאסר בפועל של 32 חודשים.

על חומרת העונש נסב הערעור שבפנינו.

2.

הסניגור המלומד הדגיש בפנינו את נסיבותיו האישיות של המערער, אשר נקלע לחובות כספיים והליכי פשיטת רגל. כן הצביע על הרקע למעשיו של המערער (התמכרותו להימורים), והליכי הגמילה שהמערער עובר כיום בין כתלי בית הסוהר.

3.

הלכה עמנו, כי אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בגובה העונש אלא במקרים חריגים, ולא זה המקרה שבפנינו. הגם שהמערער לא עשה שימוש בנשק, הרי שבפתק שמסר לפקידת הבנק איים בשימוש בנשק, ואין צורך להכביר מילים על הפחד והאימה שאחזו בפקידת הבנק.

4.

אכן למערער אין עבר פלילי, אך העונש שהושת עליו אינו חורג מרף הענישה הנוהג, בוודאי לא בדרך המצדיקה התערבות ערכאת ערעור.

5.

נציין כי בחודש ינואר 2018 יחלפו 2/3 ממועד תחילת מאסרו של המערער. אם וככל שהמערער עלה על דרך השיקום והגמילה, יש להניח כי הדברים יקבלו משקל על ידי הגורמים הרלוונטיים.

6.

סוף דבר, שהערעור נדחה.