פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1396/03 מחמד אבו טיר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בהסדר טיעון בעבירות ביטחוניות של מסירת מידע על מחסומים לארגון עוין ונגזרו עליו שבע שנות מאסר בפועל. הוא טען לאפליה לעומת מגייסו שנידון בבית דין צבאי לארבע שנים בלבד. בית המשפט העליון קבע כי ההבדל אינו מצדיק התערבות, וכי העונש קל בהתחשב בחומרת המעשים, ולפיכך דחה את הערעור.

העובדות

המערער הורשע בהסדר טיעון בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות ביטחוניות של מסירת מידע על מחסומים לארגון עוין, וכן בעבירות רכוש. המדינה הסכימה לעתור לעונש מרבי של שמונה שנות מאסר בפועל, וביהמ"ש גזר שבע שנות מאסר בפועל ושנתיים על-תנאי. המערער טען כי מגייסו, בעל עבר פלילי חמור, נידון בבית דין צבאי לארבע שנות מאסר בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונשו של מי שהורשע בהסדר טיעון בעבירות ביטחוניות של מסירת מידע לארגון עוין, כאשר מגייסו נידון בבית דין צבאי לעונש קל יותר?

הלכות

  1. 1

    הבדל בענישה בין המערער למגייסו אינו מצדיק התערבות בעונש שהוטל על המערער, בהתחשב בחומרת העבירות.

    ״עונש של שבע שנות מאסר בגין מתן שירות לארגון עוין, תוך ניצול מעמד התושבות במדינת-ישראל, הוא קל ביותר.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הסדר טיעון
  • מסירת מידע
  • ארגון עוין
  • ערעור על חומרת עונש
  • מאסר בפועל
  • מגייס
  • תושבות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית-המשפט העליון

בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים

ע"פ 1396/03

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

כבוד השופט י' טירקל

כבוד השופטת א' חיות

המערער:

מחמד אבו טיר

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי

בירושלים מיום 30.12.02 בתפ"ח 5027/02, שניתן על-ידי כבוד השופטים י' הכט,

מ' רביד וי' צבן

תאריך הישיבה:

י"ג באב תשס"ג

(11.8.03)

בשם המערער:

עו"ד אנדרה רוזנטל

בשם המשיבה:

עו"ד מאיה חדד

פסק-דין

השופטת ד' דורנר :

המערער, בגדר הסדר טיעון, נמצא אשם בבית-המשפט המחוזי בירושלים בעבירות ביטחוניות חמורות, שעיקרן מסירת מידע על מחסומים המוצבים בעיר לארגון עוין, שתכנן כידוע פיגועים, וכן בעבירות רכוש. על-פי הסדר הטיעון, הסכימה המדינה לעתור לעונש מרבי של שמונה שנות מאסר בפועל.

בית-המשפט המחוזי גזר על המערער שבע שנות מאסר בפועל, בנוסף לשנתיים על-תנאי.

בערעור על חומרת עונשו, טענתו היחידה של המערער היא כי על מגייסו, שלחובתו עבר פלילי חמור, הוטלו בבית-דין צבאי בגדר הסדר טיעון ארבע שנות מאסר בלבד.

נראה לנו, כי הבדל זה בענישה אינו מצדיק התערבות בעונשו של המערער, שאין ספק שהוטל, וכך גם אמנם הצהירה בפנינו המדינה, בהתחשב בעונשו של השותף המגייס. שכן, על-פני הדברים, עונש של שבע שנות מאסר בגין מתן שירות לארגון עוין, תוך ניצול מעמד התושבות במדינת-ישראל, הוא קל ביותר.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ג באב תשס"ג

(11.8.03).

ש ו פ ט ת ש ו פ

ט ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הבדל בענישה בין המערער למגייסו אינו מצדיק התערבות בעונש שהוטל על המערער, בהתחשב בחומרת העבירות.