ע"פ 1408/10 חדיג'ה אבו עיאש עותמאן נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בחודש ינואר 2009, ועל רקע של תסכולים אישיים הקשורים בעקרותה, גמרה המערערת אומר לתקוף אדם שייקרה בדרכה. לצורך כך היא הצטיידה בפטיש, וכאשר הבחינה ליד לשכת התעסוקה בערד באדם יליד שנת 1938 הולך לתומו, היא הלמה עם הפטיש בראשו וגרמה לו חבלה בקודקוד.

המערערת הודתה בעובדות האמורות, ובית המשפט המחוזי, לאחר שהרשיעה בעבירה לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז-1977, דן אותה לשלוש שנות מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור שבפנינו מופנה נגד העונש, ובמרכזו הטענה כי בית המשפט המחוזי החמיר עם המערערת תוך חריגה מרמת הענישה הנוהגת. נטען, כי מדובר במערערת שנקלעה למצוקה נפשית עקב בעיות פוריות מהן היא סובלת; היא נעדרת עבר פלילי, הודתה במעשה שיוחס לה והביעה חרטה; הפגיעה בקורבן היתה קלה; ולא ניתן משקל הולם לעברה הפסיכיאטרי.

אין בידינו להיעתר לערעור. יהיו מניעיה של המערערת אשר יהיו, ההחלטה ליטול פטיש ולהלום עמו על קודקודו של עובר אורח תמים, הנה מופלגת בחומרתה וחייבה עונש חמור, ואפשר אף חמור מזה שהושת עליה. אכן, התנהגותה של המערערת עד לאירוע זה היתה נורמטיבית, אולם לפגיעה הפעם בקורבן קדמו מחשבה ותכנון, ומכאן הסכנה הגלומה בה.

בנסיבות אלו לא גלינו שגגה כלשהי בגזר דינו של בית משפט קמא, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור.