פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1418/05 כאמל אבו טהה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בעבירות רכוש ותעבורה לאחר מרדף משטרתיערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערעורים על עונש מאסר ופסילת רישיון נהיגה שנגזרו על שני מערערים שפרצו לרכבים ונמלטו ממשטרה במרדף פרוע שבמהלכו נפצע נהג. נקבע כי יש לנקוט ענישה קשה נגד עבירות מסוג זה, ולא נמצא כי בית המשפט המחוזי חרג לחומרה ממדיניות הענישה.

העובדות

המערערים הודו והורשעו בקשירת קשר לפרוץ לרכבים, בפריצה וגניבה מרכבים ובסיכון חיי אדם. לאחר שנדרשו לעצור על ידי משטרה נמלטו במרדף ברחובות העיר תוך עבירות תעבורה רבות, ורכבם פגע ברכב אחר בצומת ופצע את נהגו. בית המשפט המחוזי גזר על האחד 48 חודשי מאסר ועל השני 36 חודשי מאסר, ופסל את שניהם מלהחזיק רישיון נהיגה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בעונש המאסר ובפסילת הרישיון שנגזרו על המערערים לאחר מרדף משטרתי ופריצה לרכבים?

הלכות

  1. 1

    בעבירות של מרדף משטרתי תוך נסיעה פרועה וסיכון חיי אדם יש לנקוט בדרך קשה של ענישה לשם בלימת התופעה, ואין להתערב בעונש שאינו חורג לחומרה ממדיניות זו.

    ״וכדי לבערן שוב אין מנוס מלנקוט נגד העבריינים בדרך קשה, ולא נוכל לומר שבית המשפט המחוזי חרג לחומרה ממדיניות זו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • פריצה לרכב
  • הסתייעות ברכב לביצוע פשע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט

העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 1418/05

ע"פ 1739/05

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המערער בע"פ 1418/05:

המערער בע"פ 1739/05:

כאמל אבו טהה

גלאל אבו טהה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 29.12.04, בתיק

פ' 8063/04, שניתן על ידי כבוד השופטת ר' ברקאי

תאריך הישיבה:

י"א בכסלו תשס"ו

(12.12.2005)

בשם המערער בע"פ 1418/05:

בשם המערער בע"פ 1739/05:

עו"ד אסתר בר-ציון

עו"ד מירי שיין

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד זיו אריאלי

גב' דליה פלדמן

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

שניים מתוך שלושת אישומים בהם עוסקים ערעורים אלה,יוחסו לכאמל אבו טהה (להלן: "כאמל") בלבד. נטען, כי בחודש אוקטובר 2003 הוא פרץ לרכב וגנב ממנו מכשיר רדיו-טייפ. בחודש מרץ 2003 נהג כאמל ברכב אף שלא היה מורשה לכך, והוא סייע לאחר לבצע גניבה מרכב.

האישום השלישי עוסק בכאמל ובמערער האחר בתיק זה – גלאל אבו טהה (להלן: "גלאל"). נטען, כי בתאריך 1.3.04 קשרו המערערים ביחד עם אחר לפרוץ, לרכבים בעיר באר-שבע ולגנוב מתוכם רכוש. החבורה הגיעה לזירה במכונית בה נהג כאמל, והם הספיקו לפרוץ לשלושה רכבים עד שנדרשו על ידי ניידת משטרה לעצור. כאמל סרב לציית להוראה, ומכאן ואילך התפתח מרדף ברחובות הומים שהיה מלווה באין-סוף של עבירות תעבורה. המערערים התפתלו בין רכבים, עקפו אותם מצד ימין, עלו על מדרכות, לא צייתו להוראותיו של רמזור אדום, נסעו בניגוד לכיוון התנועה, ונהגים רבים ניצלו מפגיעה רק משום שהספיקו להקדים ולבלום בלימת חירום. אולם, אחד הנהגים שמזלו לא שיחק לו, הגיע לצומת בו דלק בכיוון נסיעתו אור ירוק, ובעודו חוצה את הצומת פגע בו רכבם של המערערים. כתוצאה מכך נפצע אותו נהג והובהל לבית חולים,ורכבו ניזוק ללא תקנה.

המערערים הודו בכל אלה והורשעו בעבירות של קשירת קשר לבצע פשע, פריצה לרכב וגניבה מתוכו, חבלה במזיד, הסתייעות ברכב לביצוע פשע, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה (כאמל), וסיוע לעבירה של סיכון חיי אדם (ג'לאל). כאמל הורשע גם בעבירות של נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, ואילו גלאל הורשע בעבירה נוספת של הפרת הוראה חוקית, בעקבות הפרתו של צו בית המשפט אשר חייבו לשהות במעצר-בית.

בית המשפט המחוזי גזר לכאמל 48 חודשי מאסר, ופסל אותו מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך 8 שנים. על גלאל הושתו 36 חודשי מאסר, והוא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה במשך 5 שנים. לשני המערערים נגזרו גם 18 חודשי מאסר על תנאי. הערעורים שבפנינו מופנים כנגד העונש.

לא מצאנו בערעורים אלה ממש. החומרה העיקרית בתיק זה נובעת מהעובדות הנטענות באישום השלישי, ובהן, כאמור, הודו המערערים. הם פעלו בצוותא חדא כדי לפרוץ למספר רכבים, ומשעה שנדרשו לעצור, הם החלו בבריחה שרק בדרך נס לא הסתיימה בקיפוח חיי אדם. הם דהרו תוך נסיעה פרועה ברחובותיה של עיר, ומתוך כוונה לחלץ את עורם הם סיכנו את חייהם של נהגים תמימים והולכי רגל שנקלעו בדרכם. כפי שכבר אמרנו לא אחת, תופעות אלו נפוצות הן, וכדי לבערן שוב אין מנוס מלנקוט נגד העבריינים בדרך קשה, ולא נוכל לומר שבית המשפט המחוזי חרג לחומרה ממדיניות זו.

הערעורים נדחים.

ניתן היום, י"א בכסלו תשס"ו

(12.12.2005).

ה נ ש י א

ש ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1בעבירות של מרדף משטרתי תוך נסיעה פרועה וסיכון חיי אדם יש לנקוט בדרך קשה של ענישה לשם בלימת התופעה, ואין להתערב בעונש שאינו חורג לחומרה ממדיניות זו.