בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ
1431/10
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
אחמד אבו שריפה
נ
ג
ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 6275-09-09 שניתן על ידי כב' השופט א' אליקים
תאריך הישיבה:
ט"ו טבת, תשע"א
22.12.2010
בשם המערער:
עו"ד יניב פרץ
בשם המשיבה:
אין התייצבות
בשם שירות המבחן:
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופטת א' חיות:
1.
המערער הודה במסגרת הסדר טיעון בכך שביום 20.8.2009 החזיק סם מסוכן מסוג אמפאטמין (כ-1,500 כדורים במשקל של 280.37 גרם נטו) ברכב מסוג טויוטה שבו נהג, ועשה בסם עסקה אחרת עת נפגש עם אחר, אליק אשורוב, שבדק את הסם אך החליט בהנחיית סטניסלב אשורוב כי איכות הסם אינה מתאימה ולא לקח אותו. סמוך לאחר מכן הגיע המערער ברכבו למחסום משטרתי בצומת הרחובות דרך הים והדרים בפרדס חנה ומשהורה לו השוטר לעצור החל בנסיעה מהירה ופרועה תוך סיכון עוברי האורח וכלי רכב אחרים בדרך ותוך שהוא פוגע בדלת הקדמית של אחת מניידות המשטרה שביקשה לחסום את דרכו. במהלך הנסיעה אף השליך המערער מן הרכב את השקית ובה הסם המסוכן, במטרה לשבש את הליכי החקירה נגדו.
בגין מעשיו אלה, אשר פורטו בכתב האישום המתוקן, הורשע המערער בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' אליקים) בעבירות של עשיית עסקה אחרת בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, שיבוש מהלכי משפט וחבלה במזיד ברכב. כמו כן, צירף המערער במסגרת הסדר הטיעון כתב אישום שהוגש נגדו בבית משפט השלום ברמלה (ת"פ 2503/08), בו יוחסה לו עבירה של גניבת רכב וכן עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, בכך שקשר קשר עם אחר לגנוב משאית על מנת להעבירה מחוץ לשטחי ישראל לצורך מכירתה לפירוק. על פי האמור בכתב האישום הנ"ל גנב המערער את המשאית ביום 11.10.2008 ונהג בה עד שנתפס במחסום משטרתי. במסגרת הסדר הטיעון הודה המערער גם באמור בכתב אישום זה והורשע בעבירות שיוחסו לו על פיו, כמפורט לעיל.
2.
הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש, למעט ההסכמה כי שני עונשי המאסר על תנאי שהיו בני הפעלה בעניינו של המערער יופעלו בחופף זה לזה ותשעה חודשי מאסר מתוכם יופעלו במצטבר. בגזר הדין מיום 9.2.2010 הטיל בית המשפט המחוזי על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של חמישים וחמישה חודשים וכן שמונה עשר חודשים על תנאי למשך שלוש שנים. כמו כן, כיבד בית המשפט את ההסכמה שהושגה בין הצדדים לעניין הפעלת המאסרים על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגד המערער ובסך הכל נגזרו עליו, אפוא, שישים וארבעה חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו (20.8.2009). בית המשפט הוסיף ופסל את המערער מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה למשך חמש שנים מיום שחרורו מן המאסר וכן המליץ על שילובו של המערער בהליך גמילה במסגרת בית הסוהר.
3.
בערעור שהגיש מלין המערער על העונש שנגזר עליו והוא טוען כי בית המשפט החמיר עימו ולא נתן משקל ראוי לנסיבות לקולא הקיימות בעניינו. המערער מפנה בהקשר זה לנסיבותיו האישיות ולתנאי חייו העגומים שהובילו אותו לשולי החברה ועוד הוא טוען כי לא היה ראש החוליה אלא שוליה של אחר שהתדרדר כפתי לסיטואציה עבריינית.
המשיבה לא התייצבה לפנינו בשל שביתת הפרקליטים ומשכך, לא הוצג בפנינו טיעון מטעמה.
4.
בחנו את הטענות שהעלה המערער וכן את התסקיר המשלים שהוגש לקראת הדיון (בו נפלה טעות מצערת במניין המאסרים שריצה המערער עד כה, אשר תוקנה במהלך הדיון) ולא מצאנו בטענות שהעלה המערער עילה להתערב בעונש שגזר עליו בית משפט קמא. העבירות בהן הורשע המערער החל בעבירות הסמים וכלה בשיבוש מהלכי משפט ובסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה תוך חבלה במזיד ברכב, כולן עבירות קשות וחמורות והעונש שהושת עליו בגינן הולם את חומרתן. מסקנה זו יפה ביתר שאת אם מביאים בחשבון את העבירות הנוספות שאותן צירף המערער (גניבת המשאית) וכן את עברו הפלילי של המערער שכבר ריצה עונש של שש שנות מאסר בגין שוד אך לא נרתע מביצוע העבירות שבהן הורשע בהליכים דנן, הגם ששני מאסרים על תנאי היו תלויים ועומדים נגדו.
אשר על כן, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ"ז טבת, תשע"א (3.1.2011).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת