ע"פ 1451/06 סאלם אבו עסא נ. מדינת ישראל

1.המערער הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי וסחר בסם מסוכן מסוג הרואין, בשני אירועים ובכמות כוללת של 120 גרם. המשיבה עתרה לגזור על המערער חמש שנות מאסר בפועל בגין העבירות שבהן הורשע, ואילו המערער עתר להסתפק בתקופת המעצר שאותה ריצה המערער במהלך ניהול המשפט (תשעה חודשים) וכן עתר כי בנוסף לכך לא יושתו עליו אלא שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, כהמלצת שירות המבחן. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 36 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת המעצר וכן 18 חודשי מאסר על תנאי ו-20,000 ₪ קנס או שלושה חודשי מאסר תמורתו.

2.המערער מלין בפני בית משפט זה על חומרת העונש. הוא טוען כי יש מקום להקל בעונש באופן משמעותי, נוכח גילו הצעיר, עברו הנקי והנסיבות יוצאות הדופן אשר הובילו אותו לבצע את העבירות שבהן הורשע (הרצון להציג בפני הורי אשתו לעתיד יכולת כספית שתשכנע אותם להשיאה לו ולא לאיש אמיד שעמו התכוונו להשיאה).

הבקשה שבפניי עניינה עיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל על המערער עד להכרעה בערעור. המערער סבור כי סיכוייו בערעור טובים הם נוכח תמצית הנימוקים שפורטו ועוד הוא מוסיף כי המשפט בעניינו החל עוד ביום 13.7.2003 וכי ביום 20.4.2004, לאחר ששהה כתשעה חודשים במעצר, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו בערובות ואף איפשר את יציאתו לעבודה ומאז קיים ככתבם וכלשונם את כל התנאים שהושתו עליו. לכן מן הראוי ליתן בו אמון כי ימשיך לקיים תנאים אלה עד להכרעה בערעור.

המשיבה מתנגדת לבקשה ומדגישה את חומרת העבירות בהן הורשע המערער ואת העונש המתון שנגזר לו בגינן, במסגרת הסדר טיעון.

3.דין הבקשה להידחות. העבירות שבהן הורשע המערער חמורות הן עד מאוד. מדובר בסחר בסם מסוכן מסוג הרואין בשתי הזדמנויות שונות ובכמויות לא מבוטלות. בית המשפט המחוזי ציין אמנם בגזר הדין כי אין מדובר בנאשם העוסק תדיר בסחר בסמים, אך ציין ובצדק כי גם אם יאומצו טענותיו של המערער באשר לנסיבות שבהן ביצע את העבירות עדיין מחויבת החברה לבוא עמו חשבון על העבירות החמורות שביצע. העונש שנגזר על המערער אף הוא מתון ורחוק מאוד מן הרף העליון שטענה לו המדינה במסגרת הסדר הטיעון. בהתחשב בכל אלה, אינני סבורה כי יש מקום לעכב את ביצוע העונש. יחד עם זאת, בהתחשב בתקופת המאסר שנגזרה למערער ובאפשרות כי תנוכה ממאסרו תקופה ממשית במסגרת שחרור על תנאי ובמסגרת מנהלית, אני מורה למזכירות, על דעת המשיבה, לקבוע את הדיון בערעור בהקדם.