פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1469/01 רמזי תייסיר דימיר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער הורשע בניסיון לסכן חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה ונגזר דינו ל-16 חודשי מאסר. הוא ערער על הכרעת הדין בטענה לסתירות בעדויות השוטרים. בית המשפט העליון קבע כי הסתירות אינן פוגעות באמון שניתן בעדות השוטר וכי התשתית העובדתית מספיקה להרשעה, ולפיכך דחה את הערעור.

העובדות

המערער הועמד לדין בעבירה של ניסיון לסכן חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין. בית המשפט המחוזי הטיל עליו 16 חודשי מאסר, מתוכם 7 לריצוי בפועל, והפעיל מאסר על תנאי בן תשעה חודשים באופן חלקי. המערער ערער על הכרעת הדין.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש בסתירות שנמצאו בעדויות השוטרים כדי לערער את הרשעת המערער?

הלכות

  1. 1

    סתירות בעדויות השוטרים לא הצליחו לערער את האמון שניתן בעדות השוטר, והתשתית העובדתית שהונחה בפני בית המשפט המחוזי מספיקה לביסוס ההרשעה במשפט הפלילי

    ״נחה דעתנו כי בפני בית המשפט המחוזי הונחה תשתית עובדתית, כנדרש במשפט הפלילי, שיש בה כדי לבסס את הרשעתו של המערער.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נתיב תחבורה
  • במזיד
  • תשתית עובדתית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

1469/01

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

כבוד

השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד

השופט א' א' לוי

המערער

:

רמזי

תייסיר דימיר

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערעור על

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

בירושלים

בת.פ. 1225/00 מיום 23.1.2001

שניתן

על ידי כבוד השופט י' עדיאל

תאריך הישיבה:

כ"ז

באדר התשס"א

(

22.03.2001

)

בשם

המערער

:

עו"ד אלכרים עבד דראושה

בשם

המשיבה: עו"ד נעמי גרנות

בשם

שירות המבחן: גב' זהבה מור

מתורגמן: מר

מאזן מצרי

פסק-דין

המערער הועמד לדין בנסיון לסכן חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (עבירה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז1977-). הוטלו עליו 16 חודשי מאסר, מתוכם 7 חודשים לריצוי בפועל. כן הופעל עונש של מאסר על תנאי בן תשעה חודשים, באופן שמחצית תקופת המאסר בן 7 החודשים תרוצה בחופף לעונש מאסר על תנאי שיופעל, והיתרה תרוצה במצטבר. הערעור הוא על הכרעת הדין.

בא כוח המערער טוען בפנינו לסתירות שונות שהתגלו בעדויות של השוטרים. בית המשפט המחוזי עמד אף הוא על סתירות אלה. הוא הגיע למסקנה כי אין בהן כדי לערער את האמון שנתן בעדותו של אחד השוטרים (בן-עמי), ואת חוסר האמון בעדותו של המערער. נחה דעתנו כי בפני בית המשפט המחוזי הונחה תשתית עובדתית, כנדרש במשפט הפלילי, שיש בה כדי לבסס את הרשעתו של המערער.

הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ז באדר התשס"א (22.03.2001), בפני

באי כוח הצדדים.

ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש

ו פ ט

העתק

מתאים למקור

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ

פסקי

הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

01014690.

A03

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1סתירות בעדויות השוטרים לא הצליחו לערער את האמון שניתן בעדות השוטר, והתשתית העובדתית שהונחה בפני בית המשפט המחוזי מספיקה לביסוס ההרשעה במשפט הפלילי