ע"פ 1470/17 רמי אלחורטי נ. מדינת ישראל

1.

המערער שבפנינו, רב מעללים ורישום פלילי, נסתבך הפעם בשוד של שומר במסגריה במהלכו נכפת השומר, והמערער או שותפו לעבירה נכנס למתחם המסגריה, עלה על מלגזה והחל להשתולל בנהיגה פרועה, תוך שהוא פוגע בדפנות המבנה וגורם לו נזק. בגין כך הורשע המערער בעבירות של שוד, הסגת גבול והיזק לרכוש במזיד – עבירות לפי סעיפים 402(א); 447(א)(4) ו-452 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בית משפט קמא השית על המערער, בין היתר, עונש מאסר בפועל של 44 חודשים, והפעיל במצטבר מאסר על תנאי של 10 חודשים, וכך נדון המערער למאסר בפועל של 54 חודשים.

2.

על כך נסב הערעור שבפנינו, בו ביקש המערער כי נקל בעונשו, בין היתר, מאחר שבשוד עצמו לא נשדד כמעט דבר, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות.

3.

נקדים ונזכיר, כי נקודת המוצא היא שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש אלא בנסיבות חריגות שאינן מתקיימות בענייננו.

המערער נכנס ויוצא בין כתלי הכלא, כפי שמעיד עברו הפלילי העשיר בתחום עבירות הרכוש והאלימות. מכאן, שהעונש שהושת עליו משקף גם את הצורך להגן על החברה מפני מעלליו.

לא למותר לציין, כי המערער עבד בשעתו במסגריה בה בוצע השוד.

4.

עם זאת, קשים ורעים היו שני חיי המערער. על מנת לעודד את המערער לילך בדרך הישר, לאחר לידת בתו, שאותה כמעט ולא ראה בשל מאסרו, ולאחר ששמענו את דברי המערער שהלקה עצמו על המעשה שעשה, מצאנו להורות כי עונש המאסר על תנאי של 10 חודשים ירוצה חציו בחופף ולא במצטבר כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא.

5.

בשורה התחתונה, תעמוד אפוא תקופת המאסר בפועל שהושתה על המערער על 49 חודשים חלף התקופה של 54 חודשים שהושתה עליו בבית משפט קמא.

יתר הוראות גזר הדין יישארו בעינם.