ע"פ 1474/02 אסייג סימה נ. מדינת ישראל

המערערת הורשעה לפי הודאתה בגרימת חבלה בנסיבות מחמירות, בשוד מזוין ובתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. בית המשפט המחוזי גזר עליה שלוש שנים וחצי מאסר בפועל ושנת מאסר על-תנאי. הערעור שלפנינו הופנה מלכתחילה נגד חומרת עונש המאסר, אך בטיעוניו היום הגביל הסניגור את הערעור לטענה אחת והיא, שמן הראוי לנצל את תקופת מאסרה הנותרת של המערערת למתן טיפול שמטרתו לגמול אותה מהתמכרות לסמים מסוכנים. מתסקיר המבחן שהוגש בשלב הערעור, ומהסברי נציגת שירות המבחן בפנינו, עולה, כי בתחילת תקופת המאסר שולבה המערערת במסגרת טיפולית בבית הסוהר; אך היא התקשתה להסתגל למסגרת הזאת ועל-כן הוצאה ממנה. לא מן הנמנע שהכישלון של המערערת להשתלב במסגרת הזאת נבע מאירועים קשים בחייה באותה תקופה. נציגת שירות המבחן הודיעה, כי אם תימצא המערערת על-ידי העובדת הסוציאלית בבית הסוהר כמתאימה לשילוב מחדש במסגרת טיפולית, אכן ייעשה מאמץ להחזירה למסגרת הזאת במועד מתאים. אף עלינו מקובל שאם תימצא המערערת מתאימה למסגרת טיפולית ראוי ללכת לקראתה. בנתון להערה זו, ומשחזר בו הסניגור מיתר טענותיו, אנו דוחים את הערעור.