ע"פ 1520/17 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בשורה של מעשי אלימות, תקיפה ואיומים כנגד בת זוגו וילדיו, עבירות לפי סעיפים 192, 382(2) ו- 368ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על המערער הושת, בין היתר, עונש של 42 חודשי מאסר בפועל, ועל כך נסב הערעור שבפנינו.

2.

הסניגור המלומד הדגיש בפנינו את שוני התרבויות והפרש הגילאים (כעשרים שנה) בין המערער לבין בת זוגו, מה שהביא, לגישתו, למצבים ולאירועים בגינם הורשע המערער. כן הדגיש, כי ביני לביני נפרדו בני הזוג. עוד הדגיש הסניגור את נסיבותיו האישיות הקשות של המערער, שאביו נרצח על ידי אחיו, ואחיו נרצח לנגד עיניו, והמערער עצמו סובל מנכות קשה לאחר שנדקר באירוע בו נרצח אחיו.

3.

נפתח בנקודת המוצא, לפיה אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש אלא במקרים חריגים בהם העונש סוטה מרף הענישה הנוהג, ולא זה המקרה שבפנינו.

4.

נוסיף ונאמר בקצרה, כי ממסכת האירועים המתוארת בכתב האישום מצטיירת אוירה קשה של טרור ואלימות שהשליט המערער בביתו, ונוכח רמת האלימות שהפגין המערער נגד בת זוגו וילדיו, תכיפות המעשים, גילם של הילדים והאיומים הקשים והקללות הבזויות שהמערער הטיח בבת הזוג – בהתחשב בכל אלה, איננו סבורים כי העונש שהוטל על המערער מצדיק התערבותנו.

5.

לא נעלמו מעינינו הנסיבות האישיות החריגות שנזכרו על ידי הסניגור, אך מול אלה נציב את עברו הפלילי של המערער, הכולל עבירות סמים, רכוש, שבל"ר ועוד. המערער אף ריצה עונש מאסר בפועל של שישה חודשים לאחר שהורשע בעבירה של החזקת נשק, וזאת במקביל לריצוי עונשו בתיק שבפנינו.

6.

אשר על כן, הערעור נדחה.