ע"פ 153/17 מגד רשק נ. מדינת ישראל

1.

ערעור על חומרת עונש מאסר בפועל של שלושים ושישה חודשים שנגזרו על המערער. האחרון הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של החזקת נשק ועסקה בנשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין.

2.

נראה כי הערעור בדין יסודו. כפי שכתוב בגזר הדין "במקרה הנוכחי חומרה מיוחדת הנובעת מכך שהנשק שימש בפועל למטרה קונקרטית וידועה של ירי לעבר מבנה בו נמצאו שוטרים... והעמיד בסכנה חמורה את שלומם של השוטרים" (פסקה 9 לגזר הדין). אלא שמי שהשתמש בנשק היה נאשם 1 בהליך קמא. נאשם זה נדון על מעשיו לעונש מאסר בפועל של חמישה עשר חודשים. בנוסף לכך נקבע לגבי הנאשם האחר, אשר השתמש בנשק, כי הוא לא ירה לבניין שבו נכחו השוטרים אלא ירה באוויר. נתונים אלה מציגים באור אחר את חומרת מעשיו של המערער.

3.

ודוקו, יש להחמיר בעבירות נשק, אך תיק תיק על פי נסיבותיו. הגם שאחידות העונש אינה חזות הכל – יש לה משקל ולפעמים משקל רב. במקרנו מדובר לא רק באחידות הענישה אלא בשינוי המארג העובדתי שעל בסיסו נגזר דינו של המערער. גם אם יש חומרה מסוימת בהתנהגות המערער ובדרך שבה החזיק את הנשק, ניתן לומר שהשיקולים מקזזים זה את זה. הסניגור ביקש להסתפק בעונש ריצוי המאסר בפועל של המערער עד כה, ועמדה זו נראית לנו באופן עקרוני בנסיבות העניין.

4.

סוף דבר – עונש המאסר בפועל יעמוד על התקופה שריצה המערער מיום מעצרו עד להיום – 25.9.2017. המאסר על תנאי בעינו עומד.