ע"פ 1561/05 פלוני נ' מדינת ישראל ואח'

1.המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, על-פי הודאתו, בביצוע מספר רב של עבירות אינוס ושני מעשי סדום במתלוננת שהיתה אז כבת 13 שנים. בגין מעשים אלה נגזרו על המערער חמש-עשרה שנות מאסר בניכוי ימי מעצרו והוא אף חויב בפיצוי המתלוננת בסכום של 50,000 ש"ח, בצירוף הצמדה וריבית מיום מתן גזר-הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

2.המערער ערער בפנינו על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו וכן על גובה הפיצוי שבו חויב. לעניין הפיצוי טען המערער כי אין ביכולתו לעמוד בתשלום הסכום הגבוה שהושת עליו וכי חיוב זה יפגע קשות בסיכוייו להשתקם. בפסק-הדין שניתן על-ידנו בערעור ביום 11.7.05, קבענו כי אין מקום להפחית מעונש המאסר שנגזר על המערער, ואילו טענות המערער בכל הנוגע לגובה הפיצוי לא הוכרעו בפסק-הדין, הואיל ואם המתלוננת, אשר צורפה כמשיבה לעניין זה, לא התייצבה לדיון מסיבה שלא נתבררה אף שהוזמנה כדין. משכך, הורנו במסגרת פסק-הדין כי האם תגיש בתוך 30 ימים את התייחסותה בכתב לעניין גובה הפיצוי ותגובה זו אכן הוגשה לנו ביום 28.7.05, באמצעות באת-כוח המדינה. מן התגובה עולה כי האם נכונה לוותר על הריבית ועל ההצמדה שנקבעו בפסק-דינו של בית-משפט קמא, וכן היא מסכימה כי סכום הקרן של הפיצוי ישולם בתשלומים חודשיים בני 1,000 ש"ח כל אחד. עמדתה זו של אם המתלוננת נראית בעינינו סבירה והוגנת בנסיבות העניין ולפיכך, אנו מורים בהחלטה משלימה זו על קבלת הערעור ככל שהוא נוגע לפיצוי המתלוננת, במובן זה שהפיצוי שבו חויב המערער בסך 50,000 ש"ח לא יישא ריבית והצמדה וישתלם בתשלומים חודשיים, שווים ורצופים בני 1,000 ש"ח החל מיום 1.9.2005.