פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1575/18 פלוני נ. מדינת ישאל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · ענישה בגניבת רכב וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורהערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

המערער, שנהג ברכב במרדף משטרתי לאחר ניסיון גניבת רכב, הורשע על פי הודאתו ונגזר עליו מאסר של 42 חודשים. בית המשפט העליון דחה את הערעור, וקבע כי העונש אינו מצדיק התערבות וכי הפער מול נאשם 2 מוצדק בשל הבחנות רלוונטיות.

העובדות

המערער השתתף בניסיון התפרצות וגניבת רכב ונמלט מהמשטרה במרדף, במהלכו נהג ברכב במהירות וחצה רמזור באור אדום. הרכב התנגש ברכב אחר ולאחר מכן הסתחרר ופגע במעקה בטיחות, והמערער נעצר. המערער הורשע על פי הודאתו ונגזר עליו עונש מאסר של 42 חודשים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערב בעונש של 42 חודשי מאסר שהושת על המערער בגין עבירות של סיכון חיי אדם, ניסיון גניבת רכב והסעה שלא כדין?
  2. 2.האם הפער בין העונש שהושת על המערער לבין העונש שהושת על נאשם 2 מצדיק הקלה בעונשו של המערער?

הלכות

  1. 1

    הפער בין עונשו של המערער לבין עונשו של נאשם 2 מוצדק בשל ההבחנות שנעשו בגזר הדין, לנוכח תפקידו כנהג הרכב, גילו הצעיר של נאשם 2 והרשעתו בסיוע בהסדר טיעון סגור, והעובדה שלמערער אין הרשעות קודמות.

    ״בית המשפט קמא היה מודע לפער בין העונש שהושת על המערער לבין העונש שהושת על הנאשם השני וההבחנות שעשה בפסק-דינו מקובלות עלינו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    עונש המאסר שהושת על המערער אינו מצדיק התערבות כשלעצמו, בין היתר לנוכח הסתבכותו הקודמת בעבירות רכוש הקשורות להתפרצות לרכב.

    ״העונש שהושת על המערער, כשלעצמו, אינו מצדיק התערבות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • גניבת רכב
  • ניסיון
  • הסעה שלא כדין
  • מאסר בפועל
  • פער בענישה
  • הסדר טיעון סגור
  • סיוע לעבירה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

1575/18

לפני:

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט ד' מינץ

כבוד השופטת י'

וילנר

המערער:

פלוני

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו

של בית המשפט המחוזי בבאר שבע

בת"פ

35430-03-17 מיום

21.1.2018

שניתן על ידי כב' השופטת גילת

שלו

תאריך הישיבה:

ל' בחשון

התשע"ט

(8.11.2018)

בשם המערער:

עו"ד יוסי לין

בשם המשיבה:

בשם שירות המבחן:

עו"ד מריה

ציבלין

הגב' ברכה וייס

פסק-דין

1.

במהלך ניסיון התפרצות וגניבת רכב נמלטו המערער, נאשם נוסף ועוד שני שוהים בלתי חוקיים נוספים מהמשטרה, והתפתח מרדף במהלכו נהג המערער ברכב במהירות, תוך שהוא חוצה רמזור באור אדום, ובשלב מסוים של המרדף התנגש ברכב אחר שיושביו נזקקו לטיפול. הרכב בו נהג המערער הסתחרר ופגע במעקה הבטיחות ואז חולצו המערער והאחרים מהרכב ונעצרו.

בגין כך הורשע המערער על פי הודאתו בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, לפי סעיף 332(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ), עבירה של נסיון גניבת רכב לפי סעיף 413ב בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; כמו גם הסעה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

2.

בית המשפט קמא השית על המערער, בין היתר, עונש מאסר של 42 חודשים ועל כך נסב הערעור שלפנינו.

המערער הטיל יהבו על הפער בענישה בינו לבין הנאשם 2, שנדון ל- 22 חודשי מאסר בפועל.

3.

דין הערעור להידחות.

העונש שהושת על המערער, כשלעצמו, אינו מצדיק התערבות. מה עוד שהמערער נדון בשנת 2013 בגין מספר עבירות רכוש הקשורות להתפרצות לרכב (הגם שנוכח גילו הצעיר ההליך הסתיים ללא הרשעה), כך שאין זו הסתבכותו הראשונה. בית המשפט קמא היה מודע לפער בין העונש שהושת על המערער לבין העונש שהושת על הנאשם השני וההבחנות שעשה בפסק-דינו מקובלות עלינו: כך, המערער הוא שנהג ברכב, הנאשם 2 צעיר ממנו, והורשע בהסדר טיעון סגור ב סיוע לעבירה, ואין לו הרשעות קודמות.

4.

סוף דבר, שלא מצאנו ממש בערעור והוא נדחה בזה.

ניתן היום, ל' בחשון

התשע"ט

(8.11.2018), בנוכחות הצדדים.

ש ו פ ט

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1הפער בין עונשו של המערער לבין עונשו של נאשם 2 מוצדק בשל ההבחנות שנעשו בגזר הדין, לנוכח תפקידו כנהג הרכב, גילו הצעיר של נאשם 2 והרשעתו בסיוע בהסדר טיעון סגור, והעובדה שלמערער אין הרשעות קודמות.
  2. 2עונש המאסר שהושת על המערער אינו מצדיק התערבות כשלעצמו, בין היתר לנוכח הסתבכותו הקודמת בעבירות רכוש הקשורות להתפרצות לרכב.