ע"פ 1594/98 ארז קמינר נ. מדינת ישראל

1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב השית על המערער עונש מאסר לתקופה של שמונה שנים, מהן שש שנים לריצוי בפועל לאחר שהרשיעו בעבירה של אינוס. הערעור שלפנינו סב על ההרשעה ועל חומרת העונש כאחד.

לא מצאנו מקום להתערב בהרשעה, שכל כולה מבוססת היא על מימצאי ההתרשמות של הערכאה הראשונה, מעדויותיהם של המערער מחד ושל המתלוננת מאידך. בנסיבות הענין יש משקל רב להתרשמותה של הערכאה הראשונה ולאחר שבחנו את הנסיבות הרלבנטיות הגענו לכלל מסקנה שאין עילה מספקת להתערב בהכרעת הדין.

2.בהיסוס רב החלטנו להתערב במידה מסוימת בחומרת העונש. העובדות כפי שהוכחו לפני בית המשפט היו שאם המתלוננת הכירה את בתה למערער והשניים נפגשו ביניהם. למחרת היום באה המתלוננת לביתו של המערער בקיבוץ ובמהלך האירועים שביניהם קיים המערער עם המתלוננת יחסי מין שלא בהסכמתה. המקרה אינו קל, ועם זאת אנו סבורים שבית המשפט המחוזי החמיר עם המערער יתר על המידה וכי לאור הנסיבות שהוכחו, כאשר עד גבול מסוים התנהלה בין השניים מערכת יחסים שבהסכמה, העונש שהושת על המערער הוא חמוד מדי; לענין זה הבאנו בחשבון גם את קורות חייו העגומות של המערער.

אשר על כן אנו דוחים את הערעור על ההרשעה ומקבלים אותו לגבי מידת העונש. עונשו של המערער יעמוד על שש שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל מיום מעצרו והיתרה על-תנאי, והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי.