ע"פ 16350-08-24 ע"פ 16350-08-24

1.בפני בקשה לעיכוב ביצועו של עונש מאסר בפועל לתקופה של 24 חודשים שהושת על המבקש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 26.6.2024 (תפ"ח 34689-06-21, השופטים ג' שלו, ד' כהן ו-א' ברסלר-גונן).

2.ביום 7.6.2022 קבע בית המשפט המחוזי, על-פי הודאתו של המבקש בעובדותיו של כתב אישום מתוקן, שניתנה בגדרו של הסדר טיעון, כי המבקש ביצע את העבירות הבאות: שמונה עבירות יידוי אבן לעבר כלי תחבורה לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), התפרעות לפי סעיף 152 לחוק, וכן ריבוי עבירות של חבלה במזיד ברכב ממניע גזעני לפי סעיפים 413ה ו-144ו לחוק העונשין. כבר בשלב זה יצוין כי במועד ביצוע העבירות המבקש היה קטין. בהכרעת דין משלימה מיום 10.9.2023 נקבע כי העבירות של יידוי האבן לעבר כלי תחבורה בוצעו כמעשה טרור, לפי סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016. להשלמת התמונה יצוין כי מלכתחילה נכלל המבקש בגדרו של כתב אישום שהוגש נגד מספר נאשמים נוספים, שהיו בגירים בעת ביצוע העבירות.

3.בגזר דינו, הרשיע בית המשפט המחוזי את המבקש בעבירות שבהן הודה. בהמשך לכך ציין בית המשפט המחוזי כי מעשיו של המבקש היו לא פחות חמורים משל שותפיו, אלא שיש להתחשב בהיותו קטין במועד ביצוע העבירות (הגם שהיה קרוב לגיל הבגירות), וכן בכך שלא היה חלק מן התכנון המקורי אלא היה מעורב באירוע שעליו נסב כתב האישום לאחר ש"נגרר" אחרי הנאשמים האחרים בשל חולשתו ומאפייניו האישיים. כמו כן בית המשפט המחוזי התחשב בהתייחסותו החיובית של שירות המבחן אל המבקש, שהצביע, בין השאר, על התהליך הטיפולי המשמעותי שהמבקש עבר מאז ביצוע העבירות ואף המליץ להימנע מהחזרתו של המבקש אל מעבר לסורג ובריח. בסופו של דבר גזר בית המשפט המחוזי על המבקש עונש מאסר בן 24 חודשים, לצד 12 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים מתום ריצוי המאסר, ופיצוי לנפגעי העבירה.

4.ערעורו של המבקש נסב על גזר דינו של בית המשפט המחוזי. המבקש עותר בעיקרו של דבר לאימוץ המלצתו של שירות המבחן כך שבמקום עונש של מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח יוטל עליו צו לשירות לתועלת הציבור בהיקף משמעותי, ולצד זאת יושתו עליו גם עונש של מאסר על תנאי וצו מבחן, כמו גם פיצויים לטובת נפגעי העבירה.

5.בבקשתו לעיכוב ביצוע טוען המבקש כי סיכויי הערעור הם גבוהים וכי יגרם לו נזק בלתי הפיך אם לא יעוכב עונש המאסר, במובן זה שערעורו יתייתר. ביום 8.8.2024, בשל סד הזמנים, הוריתי על עיכוב ביצוע ארעי של עונש המאסר שהוטל על המבקש עד למתן החלטה אחרת.

6.הדיון בבקשה התקיים בפני ביום 12.8.2024. בא-כוחו של המבקש הדגיש את כברת הדרך המשמעותית שזה עשה והוכרה על-ידי שירות המבחן. מנגד, באת-כוח המדינה עמדה על חומרת המעשים אשר אינה מאפשרת, לטענתה, להימנע מהטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להידחות. אכן, כל מקרה שבו קטין נתרם מטיפול שבו היה מעורב, ואף השקיע בו, מעורר התלבטות כאשר מדובר בהחלטה על עיכוב ביצועו של עונש מאסר. אולם, כפי שציינתי גם במקרים קודמים, קשה להצביע על הימנעות מגזרת עונש מאסר בגין עבירות מן הסוג שבו הורשע המבקש (השוו להחלטתי מיום 22.1.2024 בע"פ 475/24). למותר לציין כי עונשו של המבקש נגזר מלכתחילה תוך התייחסות מפורטת לתהליך שהוא עבר, ולהמלצתו של שירות המבחן. בנסיבות אלה אין מקום לעכב את ביצועו של עונש המאסר, וזאת כאשר המבקש אינו טוען לחפות. יחד עם זאת, ובשים לב לתקופת המאסר שהוטלה על המבקש, מצאתי לנכון להורות כי ערעורו יישמע לא יאוחר מסוף שנת 2024, בכפוף לאילוצי היומן.

8.אשר על כן, אין מקום לעיכוב ביצועו של גזר הדין, למעט דחייה קלה של מועד ההתייצבות של המבקש לצורך מיון מוקדם. אני מורה על ביטול עיכוב הביצוע הארעי עליו הוריתי ביום 8.8.2024. המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר שהוטל עליו בגזר דינו של בית המשפט המחוזי ביום 15.9.2024 עד השעה 8:00 בביס"ר דקל, או על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר, בטלפונים: 074-7831077 או 074-7831078.

9.סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית, בכפוף לאמור בפסקאות 8-7.