ע"פ 1641/98 שלום בכור נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת.פ. 122/97) - על פי הודאתו - בעבירה של יבוא 40 סמ"ק של סם ל.ס.ד. נוזלי, בקבוק מתנול להגדלת נפח הסם ואלפי ריבועי נייר להכנת מנות להפצת הסם; ונדון בשל כך לארבע וחצי שנים מאסר לריצוי בפועל ולשנתיים מאסר על תנאי.

הערעור מכוון כנגד חומרת העונש; כאשר עיקרו סומך על תסקיר שירות המבחן הכולל המלצה שעונש מאסר, אם יוטל, יהיה "לתקופה קצרה" וילווה בהעמדה במבחן.

בנמקו את הערעור, ציין ב"כ המערער את עברו הנקי של שולחו, את השבחים להם זכה בשירותו הצבאי ואת ההמלצות החיוביות של מעבידיו לאחר שחרורו; כאשר הכשלון העומד בבסיס אישומו והרשעתו מוסבר בכך, שבמהלך ביקור בהודו נתפס לצריכת סמים ועשה את המעשה המיוחס לו כשהוא נתון להשפעתם. בינתיים, מדגיש ב"כ של המערער, מרשו נגמל מן השימוש בסמים והוא מתפקד באורח תקין בכלא; ובקשתו היא, לעודד אותו להמשיך בתהליך שיקומו על-ידי קיצור תקופת המאסר.

לא נוכל להיעתר למערער. בשרשרת הפצת הסם משולבים מתמכרים לסמים; ואין לבוא בטרוניה אל בית המשפט המחוזי על שלא מצא בעובדה שהמערער ייבא את הסם בהיותו נתון כשלעצמו בהשפעת סמים משום נסיבה מקילה. מדיניות הענישה של בית משפט זה היא להחמיר בעונשים המוטלים על יבואני סמים; והעונש שנגזר על המערער אינו חורג ממדיניות זו. נתנו דעתנו לכל הנסיבות המקילות ואף על פי כן לא מצאנו להתערב.

המערער, במודע, ייבא כמות לא מבוטלת של סם מסוכן להפצה המונית; ועל העונש שנגזר עליו לבטא את חומרת המעשה ולקבוע אותה בהכרת כל הנוגעים בדבר. עם זאת, אנו מקוים, כי המערער יתמיד בתהליך השתקמותו הן בבית הכלא והן לאחר שחרורו.

הערעור נדחה.