ע"פ 1660/99 סמי סרסור נ. מדינת ישראל

השופט י' אנגלרד:

ערעור זה מכוון הן נגד הרשעתו של המערער והן נגד חומרת העונש שהושת עליו.

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי באישום ראשון במעשה פזיזות ורשלנות, בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בפריצה לרכב, בשימוש ברכב ללא רשות, וכן בעבירות תעבורה. אישום זה מתייחס למסכת אירועים אחת של פריצה לרכב וגניבתו מחניון פרטי והתנגדות אלימה לשוטר, אשר בא לעצור את המערער. הערעור מכוון נגד הממצא של זיהוי המערער על ידי השוטר.

האישום השני בכתב האישום התייחס לאירוע נוסף, שגם הוא קשור לגניבת רכב. בית המשפט לא מצא ראיות מספיקות לפרטי האישום, שיוחסו למערער בכתב האישום, אך מצא ראיות מספיקות להרשעתו בעבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ובעבירות תעבורה.

לאחר ששמענו את טיעוני בא כוח המערער, לא מצאנו עילה להתערב באמון, שנתן בית המשפט בזיהויו של המערער על ידי שוטר, ובממצאים של בית המשפט קמא לענין ההרשעה בעבירת הפרעה לשוטר.

אי לכך הערעור על ההרשעות נדחה.

באשר לחומרת העונש, הושת על המערער עונש של ארבע וחצי שנות מאסר, מהן שלוש וחצי שנים לריצוי בפועל והיתרה מאסר על תנאי. כן הופעלו לגבי המערער שני עונשי מאסר על תנאי במצטבר: דהיינו מאסר של שניים-עשר חודשים ומאסר של שבעה חודשים. התוצאה היא שעל המערער לרצות שישים ואחד חודשים.

בא כוח המערער טען בפנינו כי אין זה מקובל להפעיל את כל עונשי המאסר על תנאי במצטבר.

לאחר שעיינו בנימוקי בית המשפט קמא לא מצאנו יסוד להתערבות בגזר הדין. למערער עבר פלילי מכביד, המכיל הרשעות קודמות בעבירות דומות וכן הרשעות בבריחה ממשמורת חוקית, עבירות רכוש, ועבירות סמים. בגזר דינו מציין בית המשפט כי הנאשם עבר את העבירות, על פיהן הורשע בתיק זה, תקופה קצרה ביותר לאחר שסיים ריצוי תקופת מאסר בתיק שבו לא מוצה עמו הדין כדי לתת לו הזדמנות לשנות את דרכיו.

אי לכך גם הערעור על חומרת העונש נדחה.