ע"פ 1691/10 מרק יוריך נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בתאריך 27.2.09, בשעת ערב, שהה המערער במכון ליווי בתל-אביב, ועמו שתי נשים וכן איברהים שריתח (להלן: איברהים). בשלב כלשהו הגיע אדם למכון (להלן: המנוח), וביקש לקבל פרטים על קבלתם של שרותי מין. בכניסתו, הודיעו לו הנוכחים כי לא יינתן לו מבוקשו כל עוד הוא שיכור, והמערער החל דוחף אותו לכיוון הרחוב. בשלב כלשהו הכה המערער את המנוח בחזהו באמצעות אגרופו, ואיברהים הלם בו בפניו. המנוח נפל על המדרכה, והמערער ואיברהים נכנסו למכון תוך שהאחרון נוטל עמו את מכשיר הטלפון הנייד של הקורבן. כשעה לאחר מכן, ומשהבחין במנוח מוטל על המדרכה ללא הכרה, הזעיק המערער את המשטרה ורופא שהגיע לשם קבע את מותו.

המערער הודה בעובדות האמורות ובסייג אחד לו נתנה המשיבה את הסכמתה, לאמור, נפילת המנוח על הקרקע נגרמה כתוצאה מהמכה שהנחית עליו איברהים. בעקבות כך הורשע המערער בעבירה של תקיפה בצוותא בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 379 ו-382(א) לחוק העונשין, ובהמשך הוא נדון לעשרה חודשי מאסר ועשרה חודשים מאסר על-תנאי. להשלמת התמונה נוסיף, כי איברהים, שהורשע בעבירה לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א)(2) לחוק העונשין, נדון לארבעים ושמונה חודשי מאסר, וכן הופעל מאסר מותנה בן תשעה חודשים שעמד נגדו. בגדרו של ערעור שהגיש איברהים הועמד רכיב המאסר על 34 חודשים (ע"פ 6999/09).

המערער מבקש כי נקל בעונשו, ולכך אין בידינו להיעתר. אכן, המערער הנו אדם צעיר, עברו הפלילי אינו מכביד, שהשתלב בטיפול פרטני וקבוצתי במטרה להיגמל מתלותו באלכוהול, ושרות המבחן המליץ שלא לקטוע טיפול זה. מנגד, חטא המערער חטא בעבירת אלימות לא פשוטה כלל ועיקר עקב נסיבותיה, וקשה במיוחד היא העובדה שהוא ושותפו הותירו את קורבנם מוטל על הקרקע מבלי לבדוק את מצבו. זהו ביטוי נוסף של גל האלימות השוטף את החברה בישראל, וברוח פסיקתו של בית משפט זה נכון היה לנקוט בענישה בלתי מתפשרת. כך נהג בית המשפט המחוזי תוך שהוא נותן משקל הולם לכלל שיקולי הענישה, ועל כן לא מצאנו כי הוכחה עילה להתערבותנו בגזר הדין.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לשאת במאסרו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ביום כ"ד בתמוז התש"ע (6.7.2010), עד לשעה 10:00.