פרטי ההליך
בבית-המשפט העליון
בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1698/03
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
כבוד השופט י' טירקל
כבוד השופטת א' חיות
המערער:
זכריה חזינה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי
בירושלים מיום 10.2.03 בת"פ 3165/02, שניתן על-ידי כבוד השופט מ' רביד
תאריך הישיבה:
י"ג באב תשס"ג
(11.8.03)
בשם המערער:
עו"ד מונעם תאבת
בשם המשיבה:
עו"ד מאיה חדד
מטעם שירות-המבחן:
גב' אתי חדד
פסק-דין
השופטת ד' דורנר :
המערער נדון לארבע שנות מאסר בגין עבירות של ניסיון לחבלה מחמירה וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והוטלו עליו חמש שנות מאסר, מתוכן ארבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. אלא, שעל שותפו לעבירה – אשר נדון בפני מותב אחר – נגזרו 20 חודשי מאסר בלבד.
עמדת המדינה בתשובה לערעור שהגיש המערער כנגד חומרת עונשו הייתה, כי הגם שהעונש החמור יותר הוא העונש הראוי, הרי שיש להקל במידת-מה בעונשו של המערער, אם כי לא להשוותו לעונש שהוטל על השותף, ולוּ מן הטעם, שהשותף הודה מיד בעבירות שיוחסו לו והביע חרטה, ואילו המערער עמד בכפירתו עד לתום פרשת ההגנה. בנוסף, הצביעה המדינה על-כך ששותף שלישי באותה חבורה נדון ל-30 חודשי מאסר.
נראה לנו כי בנסיבות המקרה – אף אם לוקחים אנו בחשבון כי ההקלה המיוחדת שזכה בה השותף יסודה גם בהודאתו המיידית באשמה ובחרטתו – עקרון אחידות העונשים מחייב הקלה גם בעונשו של המערער.
אשר-על-כן, אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את עונש המאסר בפועל על 30 חודשים. שאר חלקי גזר-הדין יישארו בעינם.
ניתן היום, י"ג באב תשס"ג
(11.8.03).
ש ו פ ט ת ש ו פ
ט ש ו פ ט ת