ע"פ 174/09 מוניר דבירי נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) לחוק העונשין. נטען, כי בעקבות סכסוך שנתגלע בין המערער למתלונן, תקף זה האחרון את יריבו וגרם לו חבלה בראשו. במהלך הקטטה שלף המערער מכשיר חד ודקר את המתלונן בבטנו ופעמיים ברגלו. בבית חולים אליו הובהל המתלונן נתגלה חתך בבטן השמאלית העליונה, חתכים בשוק ובכף רגל ימין. כמו כן, נתגלו חור בסרעפת, בקיבה ובטחול. המערער הודה בכל אלה בעקבות הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, והמשיבה הצהירה כי " למרות שכפי שעולה מכתב האישום הותקף על ידי המתלונן, [ הוא ] אינו עומד בסייג של הגנה עצמית בשל העובדה שתגובתו חרגה מהפרופורציה הנדרשת " (עמ' 7 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא). לאחר שלבית המשפט הוגשו תסקירים של שירות המבחן, הוא דן את המערער ל-6 חודשי מאסר בהם ישא בדרך של עבודות שירות ו-12 חודשים מאסר על-תנאי.

הערעור מופנה כנגד ההחלטה לכלול רכיב של מאסר בפועל בעונש. נטען, כי מקרה זה חרג אך במעט מהגנה עצמית, וכי המערער הגיב כפי שהגיב נוכח החבלה שנגרמה לו בראשו והבהלה שתקפה אותו. עוד נטען, כי מדובר בצעיר נורמטיבי, וכי בין המשפחות נערכה סולחה במסגרתה אף שולם פיצוי.

לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. שימוש בכלי נשק קר במסגרת סכסוכים, הפך לתופעה נפוצה עמה אסור להשלים. אכן, עניינו של המערער שונה במובן זה שהוא הגיב על אלימות שהפגין כלפיו המתלונן, אולם תגובתו היתה מופרזת ובלתי סבירה, ונראה כי לא רחוק היה שאף תסתיים בתוצאה קשה פי כמה. כאמור, בנסיבות אלו לא ראינו מקום לשנות מן העונש, ומכאן החלטתנו לדחות את הערעור. על המערער להתייצב לביצוען של עבודות השירות ביום 25.3.09, כאמור בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום י"ד בכסלו התשס"ט (11.12.2008).