פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1742/07 עומר קראעין נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ענישה בעבירת שוד בנסיבות מחמירותערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין של בית המשפט המחוזי

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המערער הורשע בשוד בנסיבות מחמירות והושת עליו מאסר בפועל של חמש שנים. המערער לא עמד על ההרשעה אלא על חלקו הקטן בביצוע העבירה, והמדינה הותירה את העונש לשיקול דעת בית המשפט. בית המשפט העליון קיבל את הערעור בעניין העונש והפחית את מאסר בפועל לשלוש שנים בניכוי המעצר, והשאר את יתר חלקי גזר הדין על כנם.

העובדות

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין. בית המשפט המחוזי הטיל עליו מאסר בפועל לתקופה של חמש שנים, לצד מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן. במהלך הדיון הוסכם שהמערער לא יעמוד על ההרשעה אלא על טענותיו בדבר העונש, ונציגת המדינה הותירה את שאלת העונש לשיקול דעת בית המשפט.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להקל בעונש המאסר שהוטל על המערער בעבירת שוד בנסיבות מחמירות לאור חלקו הקטן יחסית בביצוע העבירה?

הלכות

  1. 1

    חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה עשוי להשפיע על קביעת העונש גם כאשר ההרשעה בעבירה החמורה נותרת על כנה

    ״המערער היה סבור כי לא ניתן היה להרשיעו בעבירה החמורה של שותפות במעשה שוד״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • שוד בנסיבות מחמירות
  • שותפות במעשה שוד
  • ניכוי תקופת המעצר

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ

1742/07

בפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

כבוד השופט ח' מלצר

המערער:

עומר קראעין

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בירושלים מיום 22.1.07

בת.פ. 2115/06 שניתן על-ידי

תאריך הישיבה:

י"ח באלול התשס"ח

(18.9.08)

בשם המערער:

עו"ד עדנאן עלאדין

בשם המשיבה:

עו"ד דפנה פינקלשטיין

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

המערער הורשע, לאחר שמיעת הראיות, בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בית-המשפט המחוזי הטיל עליו מאסר לתקופה של חמש שנים בפועל, זאת בנוסף לעונש של מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלונן. הערעור היה מופנה כנגד הכרעת-הדין וכנגד חומרת העונש. המערער היה סבור כי לא ניתן היה להרשיעו בעבירה החמורה של שותפות במעשה שוד, אף כי ניתן היה להרשיעו בעבירות אחרות, קלות יותר, בקשר לאותו מעשה. במהלך השמעת הטענות בפנינו, הצענו למערער שלא לעמוד על הערעור על ההרשעה, אך לעמוד על טענותיו כי חלקו שלו בביצוע העבירה עשוי להיות קטן יחסית ולהשפיע על העונש. המערער הסכים לכך ונציגת המדינה הותירה את שאלת העונש לשיקול-הדעת של בית-המשפט.

לאחר ששקלנו את כל הנסיבות לחומרה ולקולא ובהתחשב בכל האמור, מתקבל הערעור ככל שהוא מתייחס לעונש. עונש המאסר לנשיאה בפועל יעמוד על שלוש שנות מאסר בניכוי תקופת המעצר בתיק זה. יתר חלקי גזר-הדין יישארו בעינם.

ניתן היום, י"ח באלול התשס"ח (18.9.2008).

המשנה-לנשיאה

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"א 4325/07שלמה רבהון נ. מינהל מקרקעי ישראל(מחוז מרכז)החלטה

הלכות

  1. 1חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה עשוי להשפיע על קביעת העונש גם כאשר ההרשעה בעבירה החמורה נותרת על כנה