ע"פ 175/06אלברט ישראלוב נ. מדינת ישראל

1.זו בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל על המבקש בידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטים טימן, שפירא וברוש) וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש לבית משפט זה.

2.המבקש הורשע בעבירות אינוס, תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, והטרדה באמצעות מתקן בזק. עיקר ההרשעה נסבה על מסכת התעללות קשה ביותר לאורך זמן שהמבקש הפעיל כלפי המתלוננת, עימה היה בקשר רומנטי ואשר עליה נמנו, בין היתר, גם מעשה אינוס, מעשי תקיפה בנסיבות מחמירות, ואיומים קשים. כמו כן הוא הורשע בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, כאשר ביקש שוטר לעכבו לחקירה ואז, התפרע, נגח ובעט בו וגרם לו לכאבים קשים. על המבקש הוטל עונש מאסר בפועל של 4 שנים, מאסר על תנאי, וכן תשלום פיצוי למתלוננת. תחילת ביצוע עונש המאסר עוכבה עד ליום 11.1.06.

3.בבקשתו לעכב את ביצוע עונשו, טוען המבקש כי זו לו הפעם הראשונה שהוא נדון לעונש מאסר בפועל, והוא מדגיש את עברו הנקי. כן הוא מעלה טענות שונות שהוא אומר להשמיע בערעורו, אשר לפיהן שגה בית המשפט קמא בקביעות העובדתיות שקבע, אשר אם תתקבלנה ישנה הסתברות גבוהה כי יזוכה מהאשמות נגדו, וזאת במיוחד באשר לעבירת האינוס. כן מציין בא כוח המבקש כי בתקופה בה התנהל המשפט ואשר בה היה שולחו משוחרר, לא הסתבך בעבירות נוספות, ולא היווה סכנה כלשהי למתלוננת או לאחרים. תחילת ריצוי עונשו כבר עתה עלולה שלא להתיישב עם סיכוי טוב לזיכוי או להמתקת העונש שהוטל עליו, ולכן יש לעכב את ריצויו בשלב זה של ההליך.

4.דין הבקשה להידחות. המקרה שלפנינו אינו נופל לגידרם של החריגים לכלל כי עונש שנגזר על נאשם יש להחל בביצועו לאלתר. העבירות בהן הורשע המבקש, על נסיבותיהן כפי שפורטו בפסק הדין קמא הן חמורות ורציניות; עונש המאסר שהוטל עליו הוא, יחסית ארוך, ומכאן שאין חשש של ממש כי ריצויו ימוצה במלואו בטרם יוכרע הערעור. נימוקי הערעור לגופם מתייחסים במידה רבה לעניינים שבעובדה וקביעות של ממצאים ולפיכך סיכויי הערעור אינם טובים.

על רקע נתונים אלה של הענין, אין מקרה זה נכנס לגדר החריג לכלל לפיו יש להתחיל בריצוי העונש עם היגזרו.

הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר נדחית, איפוא. המבקש יתייצב במועד ובמקום שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא מיום 12.12.05, קרי: ביום 11.1.06 בשעה 10:00 במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב.