פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1755/10 שני לוי מוניס נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · מאסר על-תנאיערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי בעניין המאסר על-תנאי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון קיבל את הערעור על המאסר על-תנאי שנגזר על המערער, שהורשע בקשירת קשר לשוד קשישה ובחבלה בה. נקבע כי מאסר על-תנאי של שלוש שנים עלול להפוך לנקודת מוצא מחייבת לעונשים עתידיים, ולכן הועמד על 12 חודשים. יתר רכיבי גזר הדין נותרו על כנם.

העובדות

המערער קשר עם אחרים לשדוד קשישה שמשכה כסף מהבנק, ואחד הקושרים תקף אותה וגרם לה חבלות ושבר. המערער הודה והורשע, ונגזרו עליו ארבע וחצי שנות מאסר ומאסר מותנה שהופעל בחלקו במצטבר. הערעור הופנה נגד רכיב המאסר המותנה בלבד.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעמיד את המאסר על-תנאי שנגזר על המערער על תקופה ממושכת של שלוש שנים או לקצרה

הלכות

  1. 1

    מאסר על-תנאי ממושך עלול להציב בפני ערכאה דיונית בעתיד מכשול, שכן נקודת המוצא לעונש עלולה להיות חייבת להיות שלוש שנות מאסר, ולכן יש להפחית את תקופתו.

    ״זו תוצאה לא רצויה, ולפיכך החלטנו להעמיד את המאסר על-תנאי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מאסר על-תנאי
  • שוד
  • נקודת המוצא לעונש

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

1755/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

כבוד השופטת מ' נאור

כבוד השופט

י' דנציגר

המערער:

שני לוי מוניס

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית המשפט

המחוזי בחיפה, מיום 17.1.10, ב-ת"פ 6177/07, שניתן על ידי כבוד השופט ע'

גרשון

תאריך הישיבה:

י"ז בכסלו התשע"א

(24.11.10)

בשם המערער:

עו"ד רפאלה שפריר

בשם המשיבה:

אין התייצבות עקב שביתה

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

בתאריך 18.11.07, בשעת צהריים, קשר המערער עם שניים אחרים לשדוד קשישה שמשכה כסף מהבנק. הם עקבו אחריה, ואחד הקושרים תקף אותה וגרם לה לחבלות בפניה ושבר בשורש כף ידה.

המערער הודה בעובדות שיוחסו לו, והורשע בעבירות לפי סעיפים 499(א)(1) ו-402(ב) לחוק העונשין. בהמשך, הוא נדון לארבע וחצי שנות מאסר, שלוש שנים מאסר על-תנאי, וכן הופעל מאסר מותנה בן 6 חודשים שעמד נגדו, חלקו במצטבר, כך שתקופת מאסרו הכוללת עומדת על 50 חודשים. כמו כן, חויב המערער לפצות את המתלוננת בסכום של 7,500 ש"ח.

הערעור שבפנינו מופנה נגד המאסר המותנה אותו גזר בית המשפט המחוזי, ואנו סבורים כי דינו להתקבל. גזירתו של מאסר על-תנאי כה ממושך, אפשר שהוא מעשה ראוי בנסיבותיה החמורות של פרשה זו, אולם רכיב זה בעונש עלול להציב בעתיד בפני ערכאה אחרת מכשול, היינו, שגם אם הנסיבות לא יחייבו זאת, נקודת המוצא לעונש תהיה חייבת להיות שלוש שנות מאסר. זו תוצאה לא רצויה, ולפיכך החלטנו להעמיד את המאסר על-תנאי בתיק זה על 12 חודשים, והמערער ישא בו אם יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירת שוד או עבירת אלימות מסוג פשע. יתר רכיביו של גזר הדין יעמדו בעינם.

ניתן היום, י"ז בכסלו התשע"א

(24.11.10).

ש ו פ ט

ש ו פ ט ת

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מאסר על-תנאי ממושך עלול להציב בפני ערכאה דיונית בעתיד מכשול, שכן נקודת המוצא לעונש עלולה להיות חייבת להיות שלוש שנות מאסר, ולכן יש להפחית את תקופתו.