ע"פ 1763/20 פלוני נ. מדינת ישראל

ערעור על החלטת בית משפט השלום לנוער בירושלים (השופטת א' מולד ) מיום 1.3.2020 בת"פ 49255-01-20 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

1.

ההליך נושא הערעור דנן עניינו בכתב אישום שהוגש נגד המערער בחודש ינואר 2020 לבית משפט השלום לנוער בירושלים, המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1997. להליך זה קדמה שורה של הליכים משפטיים בעניינו של המערער ובהם הליך נזקקות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן: חוק הנוער ) וכן שני הליכים פליליים שכולם התנהלו בפני המותב. ההליך הפלילי הראשון נפתח בשנת 2018 בעקבות הגשת כתב אישום שייחס למערער עבירות סחיטה, גניבה ותקיפה סתם. הליך זה הסתיים ללא ניהול הוכחות, וזאת לאחר שבית המשפט הורה על ביטול כתב האישום מחמת איחור ניכר בהגשתו (ת"פ 14518-01-18). בהליך השני – אשר הוגש בחודש יוני 2019 – הרשיע בית המשפט את המערער במסגרת הסדר טיעון "סגור", בין היתר, בעבירות של תקיפה ואיומים (ת"פ 14749-06-19, אליו צורפו ת"פ 36633-05-19 ות"פ 44408-03-19). בהתאם להסדר הטיעון הטיל בית המשפט על המערער עונש מאסר בן שלושה חודשים ושלושה שבועות וכן מאסר על תנאי וציין "לאחר שקראתי את התסקיר ומאחר ויש לי היכרות עם הנער [...] לא מצאתי עילה לסטות מההסכמות בין הצדדים".

2.

בדיון ההקראה בהליך הנוכחי, אשר התקיים ביום 19.2.2020, טען המערער כי הוא כופר באישומים המיוחסים לו ובסמוך לכך עתר לפסילת המותב. לטענת המערער, העובדה שהמותב ניהל הליכים רבים בענייננו בעבר מלמדת על היכרות מעמיקה עמו ועם עברו הפלילי. על כן, ולנוכח כוונתו לנהל הוכחות בהליך הנוכחי, טען המערער כי טעמים של מראית פני הצדק מחייבים את העברת הדיון לשמיעה בפני מותב אחר.

3.

בית המשפט דחה, כאמור, את הבקשה וקבע כי בנסיבות העניין לא מתקיימת עילת פסלות ואין מדובר במקרה חריג המצדיק את פסילתו מחמת מראית פני הצדק. בית המשפט עמד על כך שטענת הפסלות הועלתה על ידי המערער לראשונה בהליך דנן מהטעם שבכוונתו לכפור באישומים המיוחסים לו ולנהל, זאת הפעם, הליך מלא הכולל שמיעת ראיות. עם זאת, נקבע כי עיון בפרטי ההליכים הפליליים הקודמים שניהל המותב בעניינו של המערער מעלה כי לא נקבעו בהם קביעות מהימנות או ממצאים שיש בהם כדי להשליך כהוא זה על ההליך דנן. בפרט, הוטעם כי בהליך הפלילי האחרון שהתקיים בעניינו של המערער התקיימו שני דיונים בלבד וגזר הדין שניתן אימץ את הסדר הטיעון שאליו הגיעו הצדדים במלואו, מבלי שהיה צורך להידרש לראיות ולהכריע בטענות הצדדים. בנסיבות אלו, נקבע כי הבקשה נדחית וההליך יוסיף לידון בפני השופטת א' מולד .

4.

מכאן הערעור בו חוזר המערער על טענותיו בפני בית המשפט קמא ומדגיש כי במסגרת ההליך הפלילי האחרון, בית המשפט נחשף לתסקיר שלילי בעניינו של המערער, עובדה אשר לשיטתו עלולה להביא לגיבוש עמדה מחמירה כלפיו בהליך הנוכחי. עוד טען המערער כי ניהול הוכחות על ידי המותב לאחר שנחשף לעברו הפלילי ולכך שהסכים להודות בעבירות שיוחסו לו במספר כתבי אישום בעבר תביא בנסיבות העניין לפגיעה במראית פני הצדק. על כן, לטענת המערער העובדה שההליך הקודם הסתיים בהסדר טיעון אינה מפיגה את החשש למשוא פנים במקרה דנן. המערער הוסיף וציין כי ההליך עודנו מצוי בשלב מקדמי, וזאת לאחר שהתקיים בו דיון הקראה בלבד. על כן, כך לשיטתו, העברת ההליך לשמיעה בפני מותב אחר לא תפגע בהתקדמות ההליך ואף לא תגרום לסרבול מיותר.

5.

המשיבה מנגד סומכת את ידיה על החלטת בית המשפט קמא. לטענת המשיבה, למותב יש אמנם היכרות ממושכת עם המערער, אולם מצב זה אינו חריג בבתי המשפט לנוער. זאת לנוכח מספר השופטים המצומצם בבתי משפט אלו ותפיסתם ההוליסטית את הקטין, אשר אינה מפרידה בין מעמדו כ"נאשם" למעמדו כ"נזקק" כהגדרת מונח זה בחוק הנוער. באשר להליכים הפליליים שניהל המותב בעניינו של המערער, המשיבה מדגישה כי ההליכים הנ"ל הסתיימו מבלי שהתקיים בהם הליך הוכחות ועל כן, כך לשיטתה, אין בעובדה זו כדי להקים עילת פסלות. המשיבה סבורה כי חרף העובדה שבית המשפט נחשף לעברו הפלילי של המערער, חזקה עליו שידע להכריע בהליך הנוכחי באופן אובייקטיבי. כמו כן, נטען כי מסקנה זו מתחייבת בשים לב לפסיקות קודמות של בית משפט זה בהקשרים דומים.

6.

עיינתי בערעור על נספחיו וכן בתשובת המשיבה ובאתי לכלל מסקנה כי דינו להתקבל. אמנם, כפי שציין בית המשפט קמא, העובדה כי שופט דן בתיק אחר של אותו נאשם אין בה כשלעצמה כדי להקים עילה לפסילת המותב ( ע"פ 8091/17 ארביב נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה אשדוד , פסקה 7 (23.10.2017)) ). עם זאת, יתכנו מקרים חריגים אשר בהם הצטרפותן של נסיבות שונות הרלוונטיות לעניין, עשויה להוביל למסקנה כי מן הראוי להעביר את הדיון לשמיעה בפני מותב אחר (ע"פ 518/20 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (9.2.2020)).

המקרה דנן נמנה עם אותם מקרים חריגים.

7.

מכלול נסיבות המקרה בענייננו – ובפרט העובדה שבהליך האחרון אשר התנהל בפני המותב זה מקרוב, הודה המערער בביצוע עבירות הדומות לעבירת התקיפה המיוחסת לו בהליך הנוכחי, כמו גם היחשפותו של המותב לעברו הפלילי ולתסקיר הנוגע למערער ולהתנהגותו – מובילות למסקנה כי מן הראוי להעביר את הדיון בהליך לשמיעה בפני מותב אחר (ע"פ 4967/19 וארשולקאר נ' מדינת ישראל , פסקה 6 (21.8.2019)). גם העובדה שההליך הנוכחי מצוי עדיין בתחילתו, והתקיימה בו ישיבת הקראה בלבד, מהווה נימוק התומך בקבלת הערעור וזאת בשים לב לכך שהעברת הדיון למותב אחר בשלב זה לא תביא לסרבול של הליך או לאובדן משמעותי של זמן שיפוטי (ע"פ 7221/19 אלמקיאס נ' מדינת ישראל , פסקה 3 (11.11.2019)). ויודגש – אין באמור כדי להטיל ספק במקצועיותה או חלילה ביושרתה של השופטת א' מולד , אשר ניהלה את ההליכים הנוגעים למערער בצורה ראויה, על פי מידת הדין, ובמטרה לקדם ככל הניתן את שיקומו של המערער. עם זאת, דומה כי בנסיבות האמורות מן הראוי שההליך הנוכחי יישמע בפני שופט אחר של בית משפט השלום לנוער בירושלים.

אשר על כן, הערעור מתקבל והתיק יועבר לדיון בפני מותב אחר.