ע"פ 1768/98 פלוני נ. מדינת ישראל

הערעור בדין יסודו.

המערער הואשם יחד עם קטין נוסף בתקיפה אלימה של שני נערים. למערער יוחס כי תקף את הנערים בחגורה עם אבזם ובמכות אגרוף ואילו לחברו יוחס שהוא חתך בסכין את אחד הנערים בפניו. מלכתחילה הואשם המערער, כמו חברו, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 379 ו382- לחוק העונשין של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיפים 333 ו235- לחוק האמור; אולם, במסגרת הסדר טיעון, שעל יסודו הורשע המערער בדין לפי הודייתו, הוגבלה האשמתו לתקיפה חבלנית לפי הסעיפים 380 ו382- לחוק העונשין. דא עקא, שבגזר הדין, ראה השופט את השניים כנושאים באחריות למעשה החיתוך בסכין. בכך שגה; שכן, מעת שתוקן כתב האישום כאמור, גילתה התביעה דעתה שהיא איננה מייחסת למערער אחריות לשימוש בסכין על ידי הנאשם השני. השופט גזר על המערער, שהוא קטין, שנת מאסר בפועל וכן שנת מאסר על תנאי למשך שנה. עונש דומה (שריצויו במעון נעול) הושת גם על הנאשם השני.

בצדק טוען הסניגור כי משתוקן כתב האישום כנגד המערער, ובוטלה אחריותו הנטענת למעשה החיתוך בסכין, לא היה מן המידה לגזור עליו עונש שווה או דומה לעונש שנגזר על הנאשם השני.

קצינת המבחן חזרה בפנינו על ההמלצה שהובאה על ידה גם בפני בית המשפט המחוזי, שלא לגזור על המערער עונש מאסר לריצוי בפועל אלא להסתפק במאסר על תנאי, תשלום קנס כספי והעמדה בפיקוח למשך שנה. המלצה זו נראית לנו, בנסיבות העניין.

אשר על כן, אנו מקבלים את הערעור ומתקנים את גזר דינו של בית המשפט המחוזי כדלקמן:

א.עונש המאסר הממשי שנגזר על המערער מתבטל.

ב.אנו קונסים את המערער בסך 2,500 ש"ח שישולם על ידיו בחמישה שיעורים חודשיים שווים החל מיום 1.6.98 ובכל אחד לחודש שאחריו. אי תשלום שיעור אחד במועדו יגרור את תשלום היתרה כולה לאלתר.

ג.אנו מעמידים את המערער בפיקוח קצין מבחן לנוער למשך שנה מהיום.

עונש המאסר על תנאי שנגזר על המערער יעמוד בעינו.