ע"פ 1792/08 אולג זוייב נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות של סיוע להבאת אדם לידי עיסוק בזנות, סרסור למעשי זנות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, והלנת שוהה בלתי חוקי.

בכתב האישום שהוגש נגדו מתואר תהליך הבאתן של נשים מאוקראינה לישראל, תוך כדי גניבת הגבול ממצרים, כדי להעסיקן בזנות. על פי הנטען, הדמות הדומיננטית בפרשה היה אחד – שמשון שלומוב, שהוביל שתי נשים לאילת, שיכן אותן בבית מלון, ומשם היה שולח אותן להעניק משירותיהן ללקוחות על פי הזמנות טלפוניות. נטען, כי המערער סייע בידי שלומוב להביא את הנשים לעסוק בזנות, בכך שקיבל את ההזמנה הטלפונית, ושגר את הנשים ללקוחות, תוך שהוא מקבל את שכרו מהאתנן של אותן נשים. אירוע נוסף עליו נקרא המערער לתת את הדין התרחש ביום 18.9.08. אחת הנשים טענה באוזני שלומוב כי הוא נטל ממנה שלא כדין סכום של 3000 ש"ח, ודרשה ממנו להשיב את הכסף ולא תפנה למשטרה. בתגובה, הפליאו בה שלומוב והמערער את מכותיהם, וגרמו לה חבלות של ממש. בהמשך הוחזקה אותה אשה במשך מספר ימים בחדרו של פקיד הקבלה במלון, עד שהצליחה להימלט.

בעקבות הרשעתו נדון המערער לשלוש וחצי שנות מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 15000 ש"ח. המערער, הסבור כי העונש שהושת עליו נוטה לחומרה, הביא את השגותיו בפנינו.

2.

אין בידנו להקל עם המערער. אכן, מתוך הנטען בכתב האישום עולה כי חלקו של שלומוב בפרשה עולה לאין שיעור על זה של המערער, ברם, זה האחרון סייע בידי שלומוב בביצוען של עבירות שבמרכזן עמד ניצול מחפיר של נשים כדי לגרוף רווחים קלים. חומרה מיוחדת נודעת מטבע הדברים לתקיפה הקשה של המתלוננת, שאף בה נטל המערער חלק. אכן, המערער הוא אדם צעיר, אולם בוגר דיו כדי להבין כי הוא נתן את ידו למעשי עבירה קשים, ולפיכך, אין בעונש שהושת עליו דבר המצדיק את התערבותנו.

הערעור נדחה.