ע"פ 1804/10 מאהר דוחא נ. מדינת ישראל

השופט א' א' לוי:

1.

במהלך חודש אפריל 2009 קשר המערער עם ארבעה אחרים – מאהר איסמעיל (להלן: מאהר), עאמר חסן (להלן: עאמר), רוחי חסן (להלן: רוחי), הייתם חסן (להלן: הייתם) ועלאא איסמעיל (להלן: עלאא), לבצע שוד בסניף של בנק בכפר ראמה. את זממם ביצעו בני החבורה בתאריך 1.5.09, כאשר מאהר, עאמר, רוחי ועלאא הגיעו לזירה ברכב בו נהג המערער, ואותה שעה הם היו מצוידים באקדחים, רעולי פנים וכפפות על ידיהם. הייתם הגיע לזירה ברכב אחר, ולאחר שווידא כי אין כוחות בטחון באזור, הוא הודיע על כך לשותפיו ואלה יצאו לבצע את זממם. נטען, כי הם תקפו את שומר הבנק (עלי סואעד) ונטלו ממנו את נשקו, ובהמשך אף ירו שני כדורים לתקרת הבנק כדי להרתיע את הנוכחים. לבסוף, נטלו השודדים סכום של 6,440 ש"ח, וביציאתם נורה עלי סואעד בירכו. כתוצאה מכך הוא הובהל לבית חולים, ושם נדרשו שני ניתוחים כדי לשחזר ולקבע את השבר שנגרם לו.

2.

בכל אלה הודה המערער, ועל כן הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, שוד, החזקת נשק ונשיאתו שלא כדין, תקיפה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט. על כך הוא נדון לחמש שנות מאסר ושנה מאסר על-תנאי, ונגד עונש זה מופנה הערעור. נטען, כי גזר הדין סוטה מרמת הענישה הנוהגת; לא ניתן בו משקל לעברו הנקי של המערער, להודייתו ולחרטתו; לא ניתן משקל לנסיבותיו האישיות ולשיקולי טיפול ושיקום, ומאידך, ניתן משקל מכריע לשיקולי גמול והרתעה.

3.

לא מצאנו בכל אלה עילה לשנות מן העונש. המערער חבר לקבוצת קושרים שהחליטה לשדוד סניף של בנק מתוך כוונה לזכות ברווח קל. לצורך זה הם נהגו כעבריינים בעלי ניסיון וותק, ותוך הפגנה של תעוזה לא מבוטלת ושימוש בנשק חם, הם גנבו סכום ניכר של כסף. מעשים מסוג זה, עקב ריבויים, חייבו ענישה מכבידה, ואיננו שותפים לדעה כי בעונש אותו גזר בית המשפט המחוזי גלומה חומרה יתרה.

אי-לכך, הערעור נדחה.