ע"פ 1806/20 עמרם אוטמזגין נ. מדינת ישראל

1.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו יושתו על המערער 30 חודשי מאסר בגין מעבדת סמים בה גידל המערער סם מסוג קנאביס במשקל כולל של 63 ק"ג.

הצדדים נחלקו לגבי אופן הפעלת מאסר על תנאי בר-הפעלה של 10 חודשים שהיה תלוי ועומד כנגד המערער וכן על גובה הקנס.

2.

בית משפט קמא קבע בגזר דינו כי ששה חודשים מתוך עשרת החודשים של המאסר על תנאי יופעלו במצטבר, והשית על המערער קנס בסך 7,500 ₪ ב-15 תשלומים.

על שני רכיבים אלה נסב הערעור שלפנינו.

3.

נאמר בקצרה, כי טוב היה לערעור זה משלא הוגש, ולא ביקשנו תשובת המשיבה.

נקודת המוצא שהיא גם נקודת הסיום, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בחומרת העונש אלא בנסיבות חריגות, ולא זה המקרה שלפנינו.

ברירת המחדל בהפעלת מאסר על תנאי היא הפעלתו במצטבר, ועל כן איננו רואים מקום להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא.

כך גם לגבי הקנס שהוא מתון ונפרס בנדיבות.

4.

אשר על כן, הערעור נדחה.