החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1855/04 חמיד אגא נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · עיכוב ביצוע עונש מאסר בפועלבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל של מנהל בית ספר שהורשע בעבירות מרמה והפרת אמונים בדיווחים כוזבים למשרד החינוך. נקבע כי ההרשעה באה לאחר משפט מלא ושלם, וסיכויי הערעור על הכרעת הדין אינם רבים, ולכן אין הצדק לעכב את ביצוע העונש. המזכירות התבקשה לקבוע את הערעור לשמיעה בהקדם.

העובדות

המבקש, מנהל בית ספר לחינוך מיוחד, הורשע בעבירות של גניבה, קבלת דבר במרמה, זיוף, מירמה והפרת אמונים והדחה בחקירה, בשל דיווחים כוזבים על מורים ממלאי מקום שהביאו לקבלת כספים ממשרד החינוך. נגזר עליו מאסר של 40 חודשים, מהם 25 חודשים בפועל, וקנס של 50,000 ש"ח. המבקש ערער וביקש עיכוב ביצוע עונש המאסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל של המבקש עד להכרעה בערעורו על הכרעת הדין ועל גזר הדין?

הלכות

  1. 1

    עיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור אינו מוצדק כאשר ההרשעה באה לאחר משפט מלא ושלם וסיכויי הערעור על הכרעת הדין אינם רבים

    ״הרשעתו של המערער באה לאחר משפט מלא ושלם; כי סיכוייו בערעור על הכרעת הדין אינם סיכויים רבים במיוחד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר בפועל
  • ערעור
  • הכרעת הדין
  • גזר הדין
  • גניבה בידי עובד ציבור
  • קבלת דבר במרמה
  • זיוף בידי עובד הציבור
  • הפרת אמונים
  • הדחה בחקירה
  • משיכת צ'ק ללא כיסוי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ 1855/04

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

המבקש:

חמיד אגא

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר-דינו של

בית-המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 355/99 מיום 10.2.04 שניתן על-ידי כב' השופטת

נ' שרון

תאריך הישיבה: ז' באדר

תשס"ד (29.2.04)

בשם המבקש: עו"ד זאיד

פלאח

בשם המשיבה: עו"ד מיכאל

קרשן

החלטה

המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעבירות שעניינן גניבה בידי עובד ציבור, גניבה בידי עובד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בידי עובד הציבור, מירמה והפרת אמונים, הדחה בחקירה ומשיכת צ'ק ללא כיסוי. משהורשע כך בדינו נגזר על המבקש מאסר בן ארבעים חודשים, מהם עשרים וחמישה חודשים למאסר בפועל והיתרה על-תנאי. כן נגזר דינו של המבקש לשישה חודשי מאסר על-תנאי נוספים ולקנס כספי בסך חמישים אלף ש"ח.

המבקש ערער על פסק-הדין - על הכרעת-הדין ועל גזר-הדין כאחד - ועתה מבקש הוא עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל עד להכרעה בערעור.

נסיבות העבירות היו אלו, שהמבקש שימש מנהל בית-ספר לחינוך מיוחד בעכו, ובשנים 1992 עד 1999, ובמסגרת תפקידו, אמור היה לדווח למשרד החינוך והתרבות על העסקת מורים ממלאי-מקום ועל שעות עבודתם. המבקש ניצל לרעה אמון שניתן בו ודיווח למשרד החינוך דיווחים כוזבים על-אודות מורים ממלאי-מקום אשר עבדו כביכול בבית-הספר ואשר היו זכאים עקב כך לקבל שכר עבודה. דיווחים כוזבים אלה היו מלווים במעשי זיוף, ומשנתקבלו הכספים ממשרד החינוך שילשל אותם המבקש לכיסו.

המבקש כפר באישומים שהועלו נגדו, ולאחר שמיעת עדויות לכאן ולכאן, החליט בית-המשפט המחוזי - בפסק-דין המחזיק שלושים ושלושה עמודים גדושים - להרשיע את המבקש בהאשמות שהועלו נגדו. פסק-הדין מייסד עצמו היטב בחומר הראיות ועיקרו באמון שבית-המשפט נתן בעדי המדינה. אשר לעונש, עונש מתון הוא ביחס לעבירות שהמבקש הואשם בהן, ולא מצאתי טעם שבית-משפט שלערעור יתערב בו.

המערער חושש כי אם תידחה בקשתו יהא עליו לרצות חלק ניכר מן העונש שנגזר עליו עד שיישמע הערעור, ונמצאה מידת הדין לוקה. טענה זו אינה נטולת היגיון, אך מנגד נזכור כי הרשעתו של המערער באה לאחר משפט מלא ושלם; כי סיכוייו בערעור על הכרעת הדין אינם סיכויים רבים במיוחד; וכך אף בעניינו של גזר-הדין.

כללם של דברים, לא מצאתי הצדק לעכב את ביצוע עונשו המאסר שנגזר על המבקש, ואני דוחה את בקשתו.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו כפי שקבע בית-המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 10.2.04.

אבקש להסב את תשומת ליבה של מזכירות בית-המשפט לאורך תקופת המאסר שהושתה על המערער. בשים-לב לכך מתבקשת המזכירות לקבוע את הערעור לשמיעה שלא באיחור.

היום, ז' באדר תשס"ד (29.2.2004).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04018550_G01.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1עיכוב ביצוע עונש מאסר עד להכרעה בערעור אינו מוצדק כאשר ההרשעה באה לאחר משפט מלא ושלם וסיכויי הערעור על הכרעת הדין אינם רבים