ע"פ 1867/98 פרצ'ס פרנסיסקו נ. מדינת ישראל

השופט ח' אריאל:

1.המערער (להלן: "הנאשם"), מערער על גזר הדין שניתן בבית משפט קמא, בעבירה של יבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 לחוק הסמים המסוכנים (נוסח חדש), בצרוף סעיף 29 לחוק העונשין. על המערער הוטלו 9 שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי, בתנאים שנקבעו בבית משפט קמא.

2.הרקע למעשה נעוץ בקשר שקשרו שלושה אחרים, ליבוא סם מסוכן, מסוג הירואין, ממכסיקו לישראל, באמצעות בלדר.

ההצעה לשמש בלדר כזה, להעברת הסם שנרכש במכסיקו לישראל ולמוסרו בארץ לאחד מהקושרים (משה זוארץ), הוצעה לנאשם, יליד 1955, אזרח מכסיקו והוא הסכים וביצע את המשימה. בדרך זו יובאה לארץ כמות גדולה של סם מסוכן, בסכומים גבוהים, בכ8- מועדים שונים, כשבכל מועד היתה כמות הסם בין 2 ל ½ 2 ק"ג , ארוזה בכ6-5- חבילות.

3.אין צורך להכביר מילים עד כמה חמורות העבירות הקשורות בהחדרת סם מסוכן לאוכלוסיה בארץ. מה עוד שמדובר בכמות עצומה של יבוא סם כזה בתקופה של יותר משנה (בין מאי 1996 לבין אוגוסט 1997).

המשלוח האחרון נתפס על גופו של הנאשם בשדה התעופה בן-גוריון בעוד שבמשלוחים הקודמים נמסר הסם לאחר שהנאשם וזוארץ נפגשו בשדה התעופה.

4.בית המשפט נתן דעתו לעובדה שהנאשם הוא אזרח מכסיקו, נשוי ואב לשני ילדים ועוסק לפרנסת המשפחה כטבח. בית המשפט נתן גם דעתו לבקשת אשתו (באמצעות קלטת), להקל בעונשו של בעלה.

הנאשם טען כי חלה במחלת סרטן הממוקדת באזור מסוים, בגופו, עבר מספר ניתוחים ונזקק לטיפולים יקרים. את העבירות ביצע, לטענתו, כדי שיהא בידו הכסף הדרוש.

בית המשפט נתן דעתו לכך, אך ציין כי יש לראות בכך נימוק מסוים, אך לא ממשי, להקלת העונש. הוא הדין ביחס לטענתו של בא-כוח הנאשם כי הנאשם יושב בכלא, בארץ זרה לו. בית המשפט ציין כי לולא נימוקים אלה היה מטיל עונש חמור יותר.

5.הצורך בהטלת עונשים כבדים בעבירות סמים, במיוחד ביבוא סם מסוכן בכמות רבה כל-כך מחוץ לארץ, עולה מפסיקת בית משפט זה, באופן עקבי ורצוף וחרף העונש הכבד ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אפשר ולא היינו מתערבים בעונש זה.

אולם מסתבר שבינתיים נגזר עונשו של משה זוארץ שהיה שותף, כאמור, עם עוד 2 אחרים לקשר יבוא הסם והוא היה זה שקיבל את הסם בארץ מידיו של הנאשם.

העונש שהוטל על נאשם זה היה 80 חודשי מאסר בפועל (על הנאשם הוטלו, כזכור, 9 שנות מאסר בפועל שהם 108 חדשים) ועוד 20 חודשים מאסר על תנאי (על הנאשם הוטלו, כאמור, שנתיים מאסר על תנאי שהם 30 חודשים).

בהתחשב בעונש שהוטל על זוארץ, הסכים בא-כוח המדינה כי עונשו של הנאשם יוקל, באופן יחסי לעונשו של זוארץ ולחלקו של כל אחד מהם בעניין יבוא הסמים.

6.בא-כוח הנאשם חזר על הטענות שהוזכרו לעיל בעיקר על העובדה שהנאשם נותח עקב מחלתו ובשל אותה מחלה ביצע את העבירה כדי לממן את הטיפולים. עוד הדגיש כי הנאשם זקוק להשגחה והוא נמצא בארץ זרה לו. בא-כוח הנאשם ביקש להקל בעונשו של הנאשם הן בהתחשב בעונש שנגזר על זוארץ והן בנסיבות המקילות שהובאו על-ידו.

בא-כוח המדינה טען כי בית משפט קמא כבר התחשב בנסיבות המקילות אך, כאמור, יש להתחשב בגזר-הדין שנגזר על זוארץ ולהקל בעונשו של הנאשם במידה מסוימת. לטענתו, מעשיו של הנאשם, לא נופלים, בהרבה, ממעשיו של זוארץ.

7.לאחר ששקלתי את כל הנסיבות האמורות לעיל, אני סבור שיש לקבל את הערעור לעניין העונש ולהקל בעונשו של הנאשם, בעיקר בהתחשב בעונש שנגזר על זוארץ.

אני מציע להעמיד את עונשו של המערער על 7 שנות מאסר: מהן 6 שנים (72 חודשים) מאסר בפועל ושנה אחת מאסר על תנאי, בתנאים שנקבעו בבית משפט קמא.

ש ו פ ט

השופט י' קדמי :

אני מסכים.

ש ו פ ט

השופט י' טירקל :

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ח' אריאל.