החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1897-23 ע"פ 1897-23

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
אסירים · עיכוב כניסה למאסר לצורך מיון מוקדםערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב כניסה למעצר

הערר על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה בקשה לעכב את כניסת העורר למעצר לצורך מיון מוקדם נדחה. נקבע כי העורר לא התייצב במועד שנקבע למעצר, וכי מיון מוקדם אינו זכות מוקנה. בית המשפט הורה לעורר להתייצב לריצוי המאסר ביום 12.3.2023 והורה לשב"ס לבחון את טענותיו הרפואיות.

העובדות

העורר לא התייצב למעצר במועד שנקבע לו על ידי בית המשפט קמא. בקשתו לעכב את כניסתו למעצר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי כדי לאפשר לו לעבור מיון מוקדם. העורר טען למצבו הרפואי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לעכב את מועד כניסתו של העורר למאסר כדי לאפשר לו לעבור הליך של מיון מוקדם?

הלכות

  1. 1

    הליך המיון המוקדם אינו זכות מוקנה, והיעדר יכולת ליטול בו חלק אינו בהכרח טעם מספיק לעיכוב ביצוע.

    ״ויובהר, הליך המיון המוקדם איננו בגדר זכות מוקנה, והיעדר יכולת ליטול בו חלק איננו בהכרח טעם מספיק לעיכוב ביצוע.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העורר שעשה דין לעצמו ולא התייצב למעצר במועד שנקבע אינו זכאי לגיבוי להתנהלותו בדרך של היענות לבקשתו בשלב הנוכחי.

    ״מהטעם שהעורר עשה דין לעצמו ולא התייצב למעצר במועד שנקבע לו על ידי בית המשפט קמא, דהיינו ביום 5.3.2023.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • מעצר
  • מיון מוקדם
  • ריצוי מאסר
  • בית מעצר הדרים
  • שב"ס

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק ע"פ 1897/23

בבית המשפט העליון

ע"פ 1897/23

לפני:

כבוד השופט ע' גרוסקופף

העורר:

חיים עופר בצלאל

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על החלטתו של

בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (מיום 22.1.2023 בעפ"ג 4407-08-22 שניתנה על

ידי כב' השופטת מיכל ברנט

תאריך הישיבה:

ט"ז באדר

התשפ"ג (9.3.2023)

בשם העורר:

בעצמו

בשם העורר:

עו"ד יצחק פרדמן

החלטה

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז בלוד (כב' השופטת מיכל ברנט) מיום 22.1.2023 בעפ"ג 4407-08-22, אשר דחתה את בקשתו של העורר לעכב את מועד כניסתו למעצר על מנת לאפשר לו לעבור הליך של מיון מוקדם.

דין הערר להידחות כבר מהטעם שהעורר עשה דין לעצמו ולא התייצב למעצר במועד שנקבע לו על ידי בית המשפט קמא, דהיינו ביום 5.3.2023. במצב דברים זה, בוודאי שלא ניתן לתת גיבוי להתנהלותו זו, בדמות היענות לבקשתו בשלב הנוכחי. ויובהר, הליך המיון המוקדם איננו בגדר זכות מוקנה, והיעדר יכולת ליטול בו חלק איננו בהכרח טעם מספיק לעיכוב ביצוע.

הרבה למעלה משורת הדין, אמנע מלהורות על מאסרו של העורר לאלתר, כפי שביקשה המדינה. חלף זאת, יתייצב העורר ביום ראשון, 12.3.2023 עד השעה 11:00 בבית מעצר "הדרים", לצורך ריצוי מאסרו.

רשויות השב"ס מתבקשות לתת דעתן על טענותיו של העורר בדבר מצבו הרפואי, בהתחשב בתיעוד הרפואי שיציג.

ניתנה

היום, ט"ז באדר התשפ"ג (9.3.2023).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפג 4407-08-22

הלכות

  1. 1הליך המיון המוקדם אינו זכות מוקנה, והיעדר יכולת ליטול בו חלק אינו בהכרח טעם מספיק לעיכוב ביצוע.
  2. 2העורר שעשה דין לעצמו ולא התייצב למעצר במועד שנקבע אינו זכאי לגיבוי להתנהלותו בדרך של היענות לבקשתו בשלב הנוכחי.