ע"פ 1924/05 איוב אלגילאווי נ. מדינת ישראל

השופט ס' ג'ובראן :

בפנינו ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע שניתנו בת"פ 8027/04.

בא-כוח המערער הודיענו היום כי הוא חוזר בו מהערעור על הכרעת הדין ועל כן נותר להכרעתנו רק הערעור על חומרת העונש אשר הוטל על המערער.

בכתב האישום אשר הוגש כנגד המערער לבית המשפט המחוזי, יוחסו לו עבירות של החזקת רכוש גנוב, סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח.

על פי עובדות כתב האישום החליט המערער לסחוט באיומים מורה לנהיגה (להלן: "המתלונן") בכך שהוא התקשר אליו מספר פעמים ודרש ממנו סכום של 20,000 ש"ח תוך כדי שהוא מאיים עליו כי אם הוא "אינו רוצה בעיות" עליו לשלם סכום זה, ובהזדמנות אחרת איים עליו באומרו "אם לא, תקבל רימון מתחת לאוטו, אם לא תשלם – הגי'פ שלך יעלה באוויר". עוד צוין בכתב האישום כי בהזדמנות נוספת, איים המערער על המתלונן באומרו "אני מכיר את הבית שלך ... אם אתה לא תשלם יהיה לך בלגן ... אני יעמוד לידך ואני יזרוק עליך רימון מהחלון יעיף אותך לשמים".

בית המשפט המחוזי זיכה את המערער מהעבירה של החזקת רכוש גנוב והרשיע אותו בכל יתר העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, והטיל עליו עונש מאסר בפועל של שלוש שנים וכן מאסר על תנאי של 18 חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירת פשע.

כאמור, המערער מלין בפנינו על חומרת העונש אשר הוטל עליו. המשיבה לא נתבקשה להשיב על הערעור.

דין הערעור להידחות.

מדובר בעבירות חמורות מאוד אותן ביצע המערער, חובה על בתי המשפט לנקוט בעבירות מסוג אלה במדיניות ענישה מחמירה ומרתיעה. עוד יש לציין כי למרות גילו הצעיר של המערער, הוא הספיק לצבור עבירות רבות, בין השאר, עבירות רכוש, אלימות, סמים ושבל"ר ורק בחודש נובמבר 2003 הוא השתחרר מריצוי עונש מאסר אשר הוטל עליו בגין עבירות שבל"ר, נהיגה ברכב ללא רישון וללא ביטוח, וזמן קצר לאחר מכן ביצע את העבירות נשוא הערעור שבפנינו.

העונש אשר הוטל על המערער מאזן היטב בין שיקולי הענישה הראויים בסוג העבירות כמו אלה שלפנינו והינו עונש ראוי והולם את הנסיבות – מכל מקום אינו עונש המצדיק את התערבותנו.

סוף דבר אנו דוחים את הערער.