ע"פ 1932/02 נסר (בן סאלח) פלאח נ. מדינת ישראל

השופטת ד' דורנר :

בשל חוב, שלדעת המערער המתלונן היה חייב לו, ובשל חשדו של המערער כי המתלונן מסר עליו מידע למשטרה, נגח המערער באמצעות המכונית שבה נסע, במכוניתו של המתלונן, שחזר אותה עת מאירוע עם אישתו וילדתו. משנאלץ המתלונן לעצור את המכונית, חסם המערער בגופו את דרכו של המתלונן, שביקש לצאת מן המכונית, ודקר אותו בסכין בראשו ובאוזנו. כתוצאה מן הדקירה נגרמו למתלונן חתכים ונתלש החלק התחתון האחורי של אפרכסת אוזנו.

בשל מעשים אלה, הורשע המערער בבית-המשפט המחוזי בנצרת, על יסוד הודאתו, בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, חבלה במזיד ברכב, והחזקת סכין שלא כדין. המערער נידון ל20- חודשי מאסר בפועל ול24- חודשי מאסר על-תנאי, בצירוף פסילה מנהיגה לתקופה של שלוש שנים החל מיום שחרורו מהמאסר. המערער אף חויב בתשלום פיצויים למתלונן בסך 15,000 ש"ח.

הערעור הופנה כנגד חומרת העונש. בגדר הערעור ציין הסניגור את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, שהוא נשוי ואב לילדים, וכן את מצבו הבריאותי הרעוע.

לא מצאנו בטענות אלו עילה להתערב בעונש, שלנוכח חומרת העבירות אינו חמור כלל.

בפנינו מעשה בריונות קיצוני, המחייב תגובה עונשית חריפה, במיוחד כיום, כאשר התופעה של בריונות בדרכים הפכה לנפוצה.

נוסיף, כי בתסקירו, שירות-המבחן, לא ראה להמליץ המלצה שיקומית כלשהי בעניינו של המערער.

הערעור נדחה איפוא.