החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"פ 1964/07 מוחמד אבו ג'אמע נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

ענישה · עיכוב ביצוע עונש מאסרבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהוטל בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, במסגרת ערעור על ההרשעה ועל חומרת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דן בבקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של שלוש שנים שהוטל על המבקש בגין חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק. נקבע כי סיכויי הערעור לכאורה אינם טובים, שכן ההרשעה מבוססת על עדות מתלונן שראה את המבקש מחזיק באקדח ושמע ירי. לאור זאת לא מצא בית המשפט הצדקה לעיכוב הביצוע, והבקשה נדחתה.

העובדות

המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת נשק. על פי קביעת הערכאה הראשונה ירה המבקש מטווח קצר לעבר המתלונן באקדח שברשותו, והמתלונן קיבל טיפול רפואי בבית חולים. הוטל עליו עונש מאסר של שלוש שנים, והוא הגיש ערעור על ההרשעה ועל חומרת העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר של שלוש שנים עד להכרעה בערעור על ההרשעה ועל חומרת העונש?

הלכות

  1. 1

    סיכויי הערעור לכאורה אינם טובים, שכן הרשעה המבוססת על עדות מתלונן שראה את המבקש מחזיק באקדח ושמע ירי ולאחריו הבחין בפציעה נחשבת לראיות מוצקות לכאורה

    ״ההרשעה מבוססת בעיקרה של עדות המתלונן אשר אומנם לא ראה את הירי עצמו״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    על פי הכללים המקובלים אין הצדקה לעכב את ביצוע עונש המאסר בנסיבות כגון אלה

    ״על-פי הכללים המקובלים עלינו בכגון דא אין הצדקה לעיכוב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • עיכוב ביצוע
  • עונש מאסר
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • החזקת נשק
  • סיכויי הערעור
  • ראיות מוצקות
  • עדות המתלונן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"פ

1964/07 - א'

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המערער:

מוחמד אבו ג'אמע

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין של בית

המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 30.1.07 בתיק פ 8063/05 שניתן על ידי כבוד השופטת

רחל ברקאי

תאריך הישיבה:

י"ד באדר התשס"ז

(4.3.2007)

בשם המערער:

עו"ד נעם אליגון

בשם המשיבה:

עו"ד עמית אופק

החלטה

לפני בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר של שלוש שנים, שהוטל על המבקש בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ביום 30.1.2007. המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ובעבירה של החזקת נשק. על פי קביעת הערכאה הראשונה ירה המבקש לעבר המתלונן מטווח קצר בצהרי היום באקדח שברשותו. המתלונן הובהל לביה"ח וקיבל טיפול רפואי. הערעור הוא על ההרשעה ועל חומרת העונש.

עיינתי בהודעת הערעור, בבקשה ובפסק הדין ושמעתי טענות נוספות על-פה. סיכויי הערעור לכאורה אינם טובים. ההרשעה מבוססת בעיקרה של עדות המתלונן אשר אומנם לא ראה את הירי עצמו אך בית המשפט העדיף את עדותו הן באשר לעובדה כי ראה את המבקש מחזיק באקדח, הן באשר לירי ששמע ולאחריו הבחין בפציעה. אלה הן ראיות מוצקות לכאורה ותקופת המאסר איננה תקופה קצרה.

על-פי הכללים המקובלים עלינו בכגון דא אין הצדקה לעיכוב ביצוע ואני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ד באדר

התשס"ז (4.3.2007).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1סיכויי הערעור לכאורה אינם טובים, שכן הרשעה המבוססת על עדות מתלונן שראה את המבקש מחזיק באקדח ושמע ירי ולאחריו הבחין בפציעה נחשבת לראיות מוצקות לכאורה
  2. 2על פי הכללים המקובלים אין הצדקה לעכב את ביצוע עונש המאסר בנסיבות כגון אלה