ע"פ 1992/97 בלום דניאל נ. מדינת ישראל

המערער הורשע, ביחד עם אדם אחר, בקשירת קשר לביצוע פשע, בהחזקת חומרים לייצור סמים, בהחזקת כלים המשמשים בסם ובהחזקת חצרים לשם הכנת סמים מסוכנים. בנוסף לכך הורשע המערער בסיוע לייצור סם ולעשיית עיסקאות בסם, בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית ובהחזקת מטבע חוץ ללא היתר. במסגרת הסדר הטיעון, שבגדרו הודה המערער במעשים שבעטיים הובא לדין והורשע, גזר בית המשפט המחוזי על המערער חמש שנות מאסר, מתוכן שלוש שנים וחצי לריצוי בפועל, וקנס בסך 15,000- ש"ח.

הערעור שלפנינו מופנה כנגד חומרת עונש המאסר הממשי, ודין הערעור להידחות. המערער ושותפו לעבירות העיקריות קשרו לייצר כדורי סם מסוג אקסטזי. הם נערכו לקראת זה. חברו של המערער אף החל בייצור הסם אך הפרשה נחשפה בטרם עלה בידי השניים להפיץ סמים מתוצרתם.

על חברו של המערער, שהיה מבצען העיקרי של אותן מן העבירות שהמערער נמצא אשם בסיוע לביצוען, גזר בית המשפט המחוזי שבע שנות מאסר, מהן חמש שנים בפועל. ועיקר טענת הסניגור לפנינו הוא, כי הפער בין עונשיהם של השניים איננו משקף יחס נאות שבין ענישת מבצע עיקרי לבין ענישת מסייע. דין הטענה להידחות. בקביעת עונשו של המערער הביא בית המשפט לחובתו בראש ובראשונה, את העובדה כי עברו הפלילי חמור משל חברו לאישום. למערער כמסתבר, הרשעות גם בעבירות סחר בסם, ובגין שתיים מעבירותיו הקודמות ריצה עונשי מאסר לתקופות לא מבוטלות. אמנם, בשנים הסמוכות לביצוע עבירותיו הנוכחיות ניסה, כנראה, לתקן את עצמו. הוא יסד עסק של מכבסה ותיפקד, כנראה, באורח תקין. יש אך להצטער על כי לא הפיק לקח ראוי מהתנסויותיו הקודמות וחזר לסורו. על חומרת העבירות שבהן שלח את ידו הפעם אין צורך להכביר מלים. נסיבותיו המשפחתיות אינן יכולות לשנות את פני הדברים, והעונש שהשית עליו בית המשפט קמא - במסגרת הסדר טיעון, כאמור - רחוק מלהיות חמור.

אנו דוחים את הערעור.