ע"פ 1995/07 כפיר בצלאל נ. מדינת ישראל

1.

המערער הודה בעובדותיו של כתב אישום והורשע בעקבות זאת בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ובדרישת נכס באיומים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע השית עליו שישה חודשי מאסר על-תנאי, העמידו במבחן למשך שנה אחת וחייבו לבצע שירות לתועלת הציבור במשך 300 שעות. בערעור מבקש המערער כי תבוטל הרשעתו, וזאת לאחר שבית משפט קמא סרב לבקשה.

2.

דעתנו היא כי דינו של הערעור להידחות. כידוע, הכלל הוא כי מקום שנמצא שאדם ביצע עבירה פלילית יש להרשיעו. אכן, קיימים חריגים לכלל, אך המקרה דנא אינו נמנה עליהם. המערער נקט, יחד עם אחר, באלימות קשה נגד אדם שלישי. לנפגע נגרמו חבלות שונות. אמנם קיימים שיקולים לא מעטים לקולא בעניינו של המערער. בית המשפט המחוזי נתן להם משקל והטיל עונש קל ביותר על המערער. אין כל צידוק לצעוד צעד נוסף, הגם שזו המלצתו של שירות המבחן.

3.

כמובן, שיש לעודד את המערער הצועד כיום בדרך הישר, כפי שעולה מן התסקירים. נראה, כי הוא משתקם ומקיים את עצמו מעבודתו. יש לקוות שהמערער ימשיך בדרך הנכונה כך שתגיע העת לטפל ברישום הפלילי שלחובתו.

4.

הערעור נדחה.