פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 1996/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופטת ד' ברלינר
המערער:
ניקולאי ביסטרוב
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 20.2.06, בת.פ.
40316/05, שניתן על ידי כבוד השופטת ע' קפלן הגלר
תאריך הישיבה:
י"ז בחשון התשס"ז
(08.11.06)
בשם המערער:
עו"ד צווטקוב יקטרינה
בשם המשיבה:
עו"ד זיו אריאלי
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
המערער, המתגורר בשכנות לביתה של המתלוננת, הפך בשלב כלשהו לבן-זוגה. בסוף חודש אוקטובר 2005 הוא הגיע לדירתה, ולאחר זמן מה היא דרשה ממנו לעזוב את המקום, וכך עשה. לאחר כרבע שעה שב המערער לדירה, וניצל את בואו של אדם אחר (להלן: המתלונן) כדי להיכנס פנימה. המתלוננת חזרה וביקשה ממנו לצאת, אולם הוא סרב ואף הרים את ידו כדי להכותה, עד שנאלצה לאחוז בו כדי למנוע זאת. במצב זה נזעק המתלונן לסייע למתלוננת, והוא הוביל את המערער מחוץ לדירה, אולם, לפתע סב זה האחרון על עקבותיו, ועם סכין שאחז בידו דקר את המתלונן בבטנו. כתוצאה מכך נפער חור במעי המתלונן, והוא נזקק לטיפול רפואי.
בגין עובדות אלו, בהן הודה המערער, הרשיעו בית המשפט המחוזי בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, ותקיפה, עבירות לפי סעיפים 329 ו-379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, גזר לו בית המשפט שלוש וחצי שנות מאסר, שנה מאסר על תנאי, והוא חויב לפצות את המתלונן בסכום של 10,000 ש"ח.
הערעור מופנה כנגד העונש. נטען כי העונש מופרז בחומרתו, ולא ניתן בו משקל ראוי להודאת המערער, חרטתו, עובדת היותו איש נורמטיבי שחטא לראשונה ועל רקע משבר בינו לבין אשתו. כן נטען, כי בעקבות האירועים עליהם הוא נקרא לתת את הדין, חלה התקרבות בינו לבין רעייתו והם מבקשים לשקם את התא המשפחתי, ומאסר ממושך עלול לסכל זאת.
לא מצאנו בכל אלה עילה להתערב בעונש. המערער דקר אדם בסכין לאחר שנדרש לעזוב את דירתה של המתלוננת, וגם בזו האחרונה הוא ביקש לפגוע לולא נמנע ממנו הדבר. במעשיו אלה של המערער היה כרוך סיכון רב, ואפשר שהיו עלולים להסתיים בתוצאה קשה יותר מזו שהתרחשה בפועל. נוכח כל אלה, ולאור תופעת האלימות שפשתה בחברה בישראל, העונש שהושת על המערער הנו מאוזן וראוי, ומכאן החלטתנו לדחות הערעור.
ניתן היום, י"ז בחשוון תשס"ז
(8.11.06).
ש ו פ
ט ש ו פ
ט ש ו פ ט ת