ע"פ 1997/20 יעקב מור נ. מדינת ישראל

השופט נ' הנדל:

המערער הגיש ערעור על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי בירושלים בגין ביצוע עבירת הצתה – תקופה של שנת מאסר בפועל (ת"פ 46228-02-19, כב' השופט ר' כרמל ).

1.

גזירת העונש בעבירה האמורה תלויה בנסיבות המקרה. בענייננו, תקופת המאסר, כשלעצמה, אינה מצדיקה התערבות. עם זאת בפנינו חריג, שנעוץ בעונש שנגזר על שותפו של המערער לביצוע העבירה, ונדון בבית המשפט המחוזי בירושלים לתשעה חודשי עבודות שירות (ת"פ 46248-02-19, כב' השופטת ח' מ' לומפ ). גזר הדין של השותף ניתן לאחר מתן גזר הדין מושא הערעור. טענת הסנגור היא כי העובדות שבהן הודו המערער ושותפו מלמדות כי חלקו של השותף במעשה היה רב יותר בצורה ברורה מזה של המערער שלפנינו. כדברי בית המשפט שדן בעניינו של השותף בגזר הדין: "[ השותף ] היה ה'דומיננטי' במעשים ויזם את האירוע, חלקו משמעותי יותר, הוא בעל האינטרס, והוא הגה את התכנית בעוד ששותפיו לביצוע העבירה נגררו אחריו".

בית המשפט המחוזי שדן בעניינו של השותף הצדיק את התוצאה העונשית, שמקלה יותר עם השותף, בכך שהאחרון עבר תהליך של שיקום. דא עקא, מהתסקירים שהוגשו לפנינו ומדברי שירות המבחן עולה כי גם המערער שלפנינו עבר תהליך שיקום.

2.

במצב האמור, השארת העונש על כנו תפגע בעקרון אחידות הענישה. יוצא כי המערער – שאינו הדמות הדומיננטית – נדון לשנת מאסר, ואילו השותף נדון לעונש של מאסר לתקופה קצרה יותר, שכולו מרוצה בדרך של עבודות שירות.

בהתאם, המערער הופנה לממונה על עבודות שירות, אשר קבעה את התאמתו למסגרת זו.

3.

סוף דבר, מהנימוקים שפורטו לעיל אנו מקבלים את הערעור, ומורים על ביטול עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער לתקופה של שנה. תחת זאת, עליו לרצות עונש מאסר בפועל בן תשעה חודשים, שירוצה בדרך של ביצוע עבודות שירות. ניכוי ימי המאסר והמאסר על תנאי, שנקבעו בגזר הדין קמא – יעמדו על כנם.

על המערער להתייצב לריצוי עונש מאסר בפועל לתקופה של תשעה חודשים. בהתאם לחוות דעת הממונה, ריצוי עבודות השירות יתחיל בתאריך 18.4.2021. על המערער להתייצב באותו יום לשם תחילת ביצוע העבודות, במקום אשר ייקבע על ידי הממונה.