ע"פ 2003/03 מוחמד בןראסם ג'בארין נ. מדינת ישראל

מאהר חדור (להלן: מאהר), והוא אז תלמיד בית-ספר תיכון באום אל-פחם, וכן מוחמד ג'בארין (להלן: מוחמד) הואשמו בבית-המשפט המחוזי בחיפה, ביחד עם ח'אלד אגברייה (להלן: ח'אלד), בעבירות של מגע עם סוכן חוץ, חיפוי על סיוע לאויב במלחמה, עשיית עבודה או שירות להתאחדות אסורה ועבירות בנשק. במהלך הדיון הוגשו נגד מאהר ומוחמד כתבי-אישום מתוקנים, נפרדים.

מאהר הורשע בעבירות בנשק, אך בפתח כתב-האישום המתוקן הוא הודה גם כי התלווה לח'אלד בביקוריו בג'נין וכי בפגישות אלה הוצע לשניים להצטרף לג'יהאד האסלאמי ולבצע פיגועים, וכי הוא סירב, בעוד שח'אלד הסכים. בהמשך, בחודש נובמבר 2001, מסר ח'אלד למאהר נשק מסוג קרל-גוסטב. מאהר הסתיר את הנשק למשך יממה ומסר אותו חזרה לח'אלד שהבטיח למאהר כי ישיג עבורו נשק אחר. בנוסף, פנה למאהר בן עירו וביקש אותו להשיג עבורו נשק מסוג קרל-גוסטב. לצורך כך אף הפקיד בידיו 1,300 ש"ח. מאהר העביר כסף זה לח'אלד. הלה קנה את הנשק המוזמן, ולאחר שהקונה שילם למאהר 1,000 ש"ח נוספים נפגשו השלושה. בפגישה זו ח'אלד ירה בנשק ומסרו לאחר-מכן לידי הקונה. בשל מעשים אלה שבוצעו בשעה שמאהר היה כאמור בן 17, נגזרו עליו 31 חודשי מאסר בפועל ומאסר על-תנאי למשך שנה.

כתב-האישום המתוקן שהוגש נגד מוחמד היה חמור יותר. הוא הואשם בעבירות של מגע עם סוכן אויב, חיפוי על סיוע לאויב במלחמה, קשירת קשר לסייע לאויב במלחמה ועבירות בנשק.

על-פי העובדות בהן הודה, נהג מוחמד – יחד עם בן עירו – להשתתף בפגישות עם נציגי ארגון טרור. מוחמד הסכים להצעה להצטרף לג'יהאד האסלאמי ולבצע פיגועים בישראל, ודיווח לנציגי הטרור בג'נין על מקומות אפשריים להנחת מטעני חבלה בישראל, אך לא הצליח לבצע את זממו, משום שנעצר ביום 26.11.01. בנוסף, השתתף בפגישה בה נמכר לנציג ארגון טרור נשק מסוג קרל-גוסטר והעביר אקדח מסוג מגנום לאחד מנציגי ארגוני הטרור בג'נין. את הנשק הוציא מישראל. בשל מעשיו אלה נגזרו על מוחמד תשע שנות מאסר, מתוכן שבע שנים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי.

הן מאהר והן מוחמד ערערו כנגד גזרי-הדין. איחדנו את הדיון בערעורים אלה ושמענו אותם כאחד.

באשר למאהר, המדינה הסכימה, בהתחשבה בגילו הצעיר, בסירובו להצטרף לארגון טרור ולסייע לו בפעולותיו, וכן בתסקיר שירות-המבחן החיובי, להפחתה מסויימת מעונש המאסר. סניגורו, ד"ר חיים משגב, סבור כי בנסיבות המקרה ראוי מאהר להקלה משמעותית. באשר למוחמד, הסכימה המדינה כי בגזר-הדין נפלו שתי טעויות. ראשית, נכתב בו כי מוחמד הורשע בעבירה של מתן שירות להתאחדות אסורה, הגם שבהסדר הטיעון עבירה זו נמחקה, אם כי, כאמור, בין העובדות בכתב-האישום נכללו דברי מוחמד לאנשי ארגון טרור בדבר המקומות בהם ניתן לבצע בישראל פיגוע. בנוסף, מוזכר בגזר-הדין כי מוחמד העביר מכוניות לישראל לצורך ביצוע פיגועים, מעשה בו כלל לא הואשם. בהתחשב באמור לעיל וכן בנסיבותיו האישיות ובעובדה שבפועל לא ביצע מעשה חבלה, מבקש סניגורו להקל בעונשו, ואילו המדינה טוענת כי טעויות אלה אינן משפיעות כלל על העונש, שהוא בלאו הכי מתון.

לדעתנו, ההתנהגות המתוארת של שני המערערים היא חמורה. מעשיהם, גם אם לא נגמרו בביצוע פיגוע, מסכנים את ביטחון הציבור והעונשים שהוטלו על כל אחד מהם, הינם מתונים, לעצמם. כמובן, שיש להבחין בין השניים. לכן, לעניין מאהר, בהתחשבנו בעמדת המדינה, אנו מעמידים את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו על 29 חודשים. כן אנו מעמידים אותו לפיקוח שירות-המבחן למשך שנה החל מיום שחרורו מהכלא.

באשר למוחמד, שעל חומרת מעשיו עמדנו, לא מצאנו עילה להתערב בגזר-הדין. כאמור, איש זה הסכים להצטרף לארגון טרור ואף הצביע על מקומות שבהם ניתן לבצע פיגועים בישראל. בשל כך בלבד, גם אם לא נתחשב בעבירות בנשק, ראוי היה לגזור עליו את עונש המאסר שאומנם הוטל. ערעורו נדחה.